אף אחד מאיתנו לא מתגעגע לקורונה, אבל מסתבר שהיא מתגעגעת אלינו. בימים האחרונים נערכים במשרד הבריאות לגל משולב של קורונה ושפעת שעלול להופיע בחורף. בתחילת ספטמבר ייערך תרגיל לאומי שידמה תרחישי התפרצות מחודשת של הקורונה בישראל.
מאין באים החששות? מפקיחת עיניים גלובלית. "אנחנו עוקבים כל העת אחר מה שקורה בחצי השני של כדור הארץ", אומר פרופסור סלמאן זרקא, פרויקטור הקורונה הלאומי, "ורואים בניו-זילנד ואוסטרליה גל של שפעת וקורונה, לכן אנחנו מוטרדים וחובתנו להיות מוטרדים".
צרפו לכך את הניסיון שנצבר בגלי המגפה הקודמים ואת העובדה כי ההגנה החיסונית בקרב המחלימים והמחוסנים הולכת ויורדת והרי לכם תחזית קודרת.
אין בידי תרחיש ברור מה צפוי לנו בחודשי החורף, גם לא נתונים משמיים, אבל מתוך הבנה של חוקי הטבע כפי שמלמדת אותנו חכמת הקבלה, אני צופה שהגל כבר קרוב, הוא יתקוף אותנו באגרסיביות ויגרום לבעיות גדולות יותר משהכרנו בעבר.
הגל הקרוב ילמד אותנו את מה שלא הפנמנו בגלים הקודמים. הוא יבהיר לנו שלא למדנו ולא הפקנו לקחים מהתקופה המתישה בת שנתיים וחצי של סגרים וגלים, מסכות ובידודים. כמובן שעם העלייה בתחלואה העתידית שוב נחפש נוגדנים, נשפוך מיליארדים על חיסונים ונשמע סיפורים כואבים על נשימתם האחרונה של גוססים מהמחלה.
אי-אפשר למנוע את הגל, לטבע יש חוקים מוחלטים משלו, וכל שעלינו לעשות הוא בעיקר להיערך להתמודד נכון עם המכות. להקדים ולהבין שאנחנו זקוקים לנוגדן אחר, לתרופה אחרת נגד הנגיף.
מתחילת הקורונה כתבתי שהקורונה היא נגיף ונגיפים באים מן הטבע. הטבע הוא לא רק נוף פנורמי מרהיב המוכר לנו מסרטים של נשיונל ג'יאוגרפיק, אלא גם מערכת הרמונית שלמה שאנחנו חיים בתוכה, מערכת חיה ונושמת שיש בה כוחות וחוקים שכולם מכוונים לתכלית אחת: חיבור ואיזון כל הפרטים לשלם אחד.
בלב מערכת הטבע ניצבים אנחנו, בני האדם. בעוד רמות הטבע השונות, הדומם, הצומח והחי מקושרים ביניהם ותלויים זה בזה, בני האדם מפורדים ומנותקים זה מזה. במקום להיות חברה מאוחדת אנחנו מפולגים ומקוטבים בינינו.
יש בנו מרכיב פעיל שלא נותן לנו להתחבר זה לזה באופן טבעי – האגו שלנו שרוצה לקבל הנאה לטובת עצמו. ככל שהוא גדל ומנתק אותנו איש מרעהו, כך בהדרגה אנחנו מתנתקים מהזרימה המושלמת של הטבע.
הפילוג בינינו משליך לרעה על רמות החי, הצומח והדומם הנמוכות יותר ממין האדם, והתוצאה לא מבוששת לבוא. ברמת הדומם אנחנו חווים רעידות אדמה והתפרצויות של הרי געש, ברמת הצומח אנחנו נחשפים לפגיעה ביבולים חקלאיים, וברמת החי אנחנו עדים להופעת נגיפים שמכים בנו.
הטבע לא מכה אותנו כדי להמית ולכלות, אלא על מנת לחנך אותנו להתחשבות הדדית ולאהבת הזולת. תכליתו היא לעורר אותנו לחזור לנתיב החיבור שסטינו ממנו כתוצאה מגאווה ואנוכיות מוגברות. אם נטהר את האווירה המזוהמת בינינו וננטרל כל מחשבה מזיקה על הזולת, אז נמית כל נגיף מזיק. ברגע שנאזן את היחסים בינינו ברמה האנושית, שאר רמות הטבע יתאזנו מאליהן. ברגע שנשפר את היחסים בינינו נשפר הכול, כי הכול קשור בהכול והטבע שואף להיות בהרמוניה מושלמת.
