אתם מרגישים חנוקים, כלואים במשבצת הזום, לא יכולים להושיט יד למגע, חסרי אוויר חברתי. שנת הקורונה עבורכם, הדור הצעיר, הציפה בעיות מורכבות. הרגשת הכאוס החברתי-כלכלי שחלחלה עד לרובד הרגשי, חשפה בחלקכם פצע עמוק, חסך גדול.
כנראה שבליבכם הרך יש ציפייה שיקרה כבר שינוי, שמשהו ימלא את המרחב הפנימי שלכם, אבל כלום לא יקרה מאליו. ממרום גילי הייתי ממליץ לכם, הצעירים, לשכוח מהכול, לא להישען על דור העבר, אלא לברר בעצמכם מה אתם רוצים באמת? לעורר את הרצון הזך והטהור ששוכן בכם ולענות בתום מה אתם רוצים מהחיים?
אל תשוו את עצמכם לדור הקודם, אל תצטערו או תרטנו על כך שלא קיבלתם תנאים כמותם; אל תזילו דמעה על מה שהיה, אלא תעצימו את מה שיש בכם, ויש בכם המון! יש לכם כוחות, יש לכם שכל, יש לכם רגישות לעולם החדש שמתהווה, אז קדימה, עשו לעצמכם חיים טובים.
דעו שכלום לא יגיע בחינם. העולם המוכר לכם לא יחזור לקדמותו, ואף אחד לא באמת ממתין מעבר לפינה למלא אתכם בטוב. לכן במקום לחכות לגאולה, עצרו לשאול ולחקור, להתעמק ולהבין את המערכת שכולנו חיים בה. תחדרו לדרגת חיים גבוהה יותר, תשאפו לפתח חוש רוחני חדש לכוחות שמנהלים אותנו בעולם. נסו להסתכל קצת אחרת על החיים, צאו מהקופסה.
אתם לא רואים סיבה באופק, לא מוצאים טעם לקום ולעשות, לא מזהים עתיד מזהיר… כי כנראה שאתם לא מחפשים במקום הנכון. פיצה וקולה, בירה ונייד מספקים את רובכם – זה פני הדור ואין לי טענות אליכם – אבל מכאן והלאה, שנסו מותניים ותתחילו לדרוש מהפכה. צאו ובנו, צאו ותשיגו, תולידו ותיילדו את החיים החדשים בכוחות הרעננים שזורמים בכם.
בשלב הראשון תיכנסו לשיח חברתי, משותף והמוני, וירטואלי וציבורי, ותבררו באיזה עולם אתם קיימים, ובאיזה עולם הייתם רוצים לחיות? נצלו את ההזדמנות ושוטו על גלי התקופה, תפליגו הכי רחוק שאפשר. מהיבשה הדמיונית החדשה שתכבשו תשאלו: מהם החוקים החדשים שמנהלים אותנו כאן? אילו קשרים ויחסים עלינו לבסס מרגע זה ואילך? מה האידיאולוגיה שמניעה אותנו? מה המחשבה והכוונה שעומדות מאחוריה? תפנטזו על המצב החברתי הטוב ביותר, המושלם ממש, ואז שובו למציאות של ימינו וממשו את החלום; תבנו את הצעדים מקוביית הזום הנוכחית עד ליעד החלומי.
כמובן שתיתקלו בהתנגדויות טבעיות, ולכן חשוב מראש שתכירו את מגבלות הטבע הסובב. אחרי הכול אנחנו קיימים במערכת טבע, מערכת דטרמיניסטית, בעלת חוקים מוחלטים וברורים, כללים נוקשים שפועלים עלינו, אז מה בכוחנו לדרוש ממנה? קורונה אחת – וכל חיינו משתבשים, אז מהן האפשרויות שעומדות לפנינו? מה עוד אפשר לדרוש בנוסף לרצונות הגופניים לאוכל, למין ולמשפחה, שמתעוררים בנו תדיר? או איך לעמוד בפרץ הרצונות החברתיים הגוברים לכסף, לכבוד או להשכלה?
לכן אתם מוכרחים לעמוד על קצות האצבעות, להרים את הראש גבוה גבוה, הכי גבוה שאתם יכולים, ולראות מעבר. לשאוף למהות גבוהה יותר, לעורר שאלות על משמעות החיים, בשביל מה בכלל חיים? מה הטבע שמחייה וממית רוצה מאיתנו, הדור הצעיר? לאן הוא מוביל אותנו? לאיזה כיוון? איך, ואם בכלל, עלינו להסכים ולזרום עימו? תשובות לכל השאלות הללו אף דור לא יספק לכם – לא אנחנו מהדור הקודם ולא החבר'ה הצעירים מהדור הנוכחי. את השאלות האלה כל אחד ואחד מכם צריך לברר. תשאלו שוב ושוב, תיפלו ותקומו, אבל אל תוותרו.
יהיה זה פספוס להסתפק בחיים כמו שהם, לקבל מכל הבא ליד ולא לדרוש תשובה הולמת למהות החיים. כי פתאום זה נגמר וכולנו זקנים, סופרים את שנות החיים ומתרפקים על זיכרונות העבר. אבל מעבר לחיים שלנו יש חיים אחרים, נעלים ומאושרים, ואתם וכולנו יכולים לגלות אותם כאן ועכשיו, כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך". לכן עצה אחת לי לכם, אל תרפו מהשאלה העקרונית: מה הטעם בחיים?
