מרגישים את זה באוויר, מדברים על זה בין השכנים, הקורונה הולכת ודועכת. למרות שעדיין יש מקרי הדבקה בעולם, מדינות רבות ממשיכות להסיר את ההגבלות, כמו הורדת מסכות והקלות בטיסות.
גם משרד הבריאות עדכן את נתוני התחלואה, ונמצא שהירידה נמשכת בכל המדדים – גם צמצום בתחלואה וגם הקלה בעומסים בבתי החולים. במידה מסוימת, זן האומיקרון הנוכחי נמצא בשליטה, ונראה שהגל החמישי מתקרב לסיומו ותוך שבועות נחזור לנשום, תרתי משמע.
בין אם הקורונה עוזבת או לא, אנחנו לא צפויים להיפטר בקלות ממכות הטבע. כי אם לא הזן הזה, יבוא זן אחר או צרות חדשות שלא שיערנו את קיומן. הרי איך ייתכן שנחיה בלי עזר כנגדנו מצד הטבע?
לא שאני מייחל לחולי וסבל, אבל כל עוד לא מימשנו את מה שחוקי הטבע דורשים מאיתנו כחברה אנושית, אז לא נהיה חופשיים מבעיות, לא נהיה פטורים באמת מהגבלות למיניהן.
המגפה הנוכחית, וכל משבר שנדע, הם תגובה של הטבע האינטגרלי לאינדיבידואליזם שחותך את הקשרים בינינו ולא נותן לנו להתמזג בהרמוניה עם כל חלקי הטבע: הזולת, החי, הצומח והדומם. לכן הטבע ישלם לנו במכה אחרת, במטרה להחזיר אותנו לנתיב הראשי.
אינני יכול להתעלם מהדברים הטובים שהקורונה העניקה לנו בכל תחום ותחום. התרגלנו לחיות יותר בבית, לבלות בחיק המשפחה, להתחבר סביב עשייה משותפת, להפסיק להתרוצץ באטרקציות שונות בעולם, ללמוד באופן מקוון, לגלות את היופי בדברים הפשוטים והזמינים סביבנו.
הקורונה חתכה את השומן העודף של החברה האנושית – פחות עסקים מיותרים, פחות תרבות שאין בה טעם, פחות בזבוזים על כלום, פחות זיהום איכות הסביבה. היא לימדה אותנו לחיות בלי להשתגע. ועכשיו, גם אם היא דועכת בשיעור מסוים, עלינו לשנס מותניים ולהמשיך את קו השינוי שהיא התחילה, לפעול בעצמנו לקראת חיים טובים ומאוזנים.
בראש ובראשונה, עלינו לדאוג לחינוך טוב יותר של הילדים שלנו, להעלות להם מודעות לטבע האדם, לטבע העולם ולקשרים הרצויים ביניהם. שנית, עלינו לראות כיצד לסדר תנאים הכרחיים לכל אדם ומשפחה – לדאוג לאספקת מזון חיונית, להיערך למשבר האקלים שמאיים ולעוד שורה של תחלואות.
היינו עסוקים כל כך בקורונה וכעת אנחנו צריכים לשים את שיקום החברה בראש סדר העדיפויות. לנצל את ההפוגה על מנת לרפא את החולי האמיתי שהתגלה בחברה, לאחות את היחסים בינינו בכל רובדי החיים.
האמת היא שעוד לפני שקופצים לטפל בכל מה שהזנחנו במשך השנים, חשוב שנברר יחד את הבעיה. זה כשלעצמו חצי מהתרופה. והבעיה היא חוסר הקשר האנושי בינינו, הפירוד הטבעי שמכרסם בנו. כי אם רק נתעמק בדבר היסודי וההכרחי שחשוב לנו לסדר כעת, סביר להניח שנמצא שהחיבור הלבבי בין בני האדם, האחווה והסולידריות, הם העיקר. בקשר נפשי הדוק בינינו מתגלים חיים חדשים, וככל שאנחנו מתקרבים בינינו אנחנו ממש עולים לדרגת קיום חדשה.
התנאים כעת מושלמים לשינוי חברתי יסודי. לא צריך לעבוד פיזית, לא צריך לבזבז כספים, אפילו לא לצאת מהבית – אלא בצעדים שקטים ורגועים, בחשיבה שקולה ויציבה, אנחנו יכולים להתארגן מחדש על אורחות החיים מבלי לחוות מצבים טרגיים. גם העייפות והחולשה, התשישות והשחיקה שפועלות בנו עומדות לטובתנו. הן מזמינות אותנו לגייס כוחות פנימיים יותר מהחיבור בינינו, כוחות רוחניים שיסייעו לנו לעשות לעצמנו חיים טובים מאושרים.
