בסיכום שנת קורונה נוספת, אני יכול לומר בפה מלא שאני מעריך את התהליך שהמגפה וההשלכות שלה העבירו אותנו. היא לימדה אותנו דברים רבים. הבנו דרכה שאנחנו לא יכולים לעשות כרצוננו, בלי הגבלה וחשבון, אלא שישנם כוחות טבע שפועלים עלינו והם שמנהלים את חיינו באופן מעשי.
יותר ויותר אנשים מתחילים להבין זאת. הם מפתחים רגישות לטבע שעוטף אותנו ומתרגלים לקיים את פקודות הטבע, וזה נעים לראות, מפני שהיצמדות לחוקיות של הטבע מארגנת אותנו במקצת, מרגיעה את תנועת החיים העצבנית שלנו.
שלא נדע עוד צער ומחלות, אבל הלוואי שהקורונה תמשיך ותלמד אותנו בהדרגתיות איך לחיות את החיים כמו שצריך. שנדע לחיות יפה לצידה, ומגל לגל נלמד בעזרתה איך להועיל לחיינו. כלל יפה שהיא כבר מלמדת אותנו הוא "שב ואל תעשה עדיף".
אנחנו חיים במירוץ קדחתני, מייצרים דברים שאין בהם צורך ומכסים את כדור הארץ בזבל. שני שלישים מהייצור הופך למזהם סביבתי. כך גם לגבי הריצות מסביב לכדור הארץ. אם לפני מאתיים שנה היינו אומרים לאדם שהוא צריך לטוס לחופשה, לטייל בעולם, לנדוד בין מוזיאונים, נופים זרים וחלונות ראווה, הוא לא היה מבין אותנו. היום אפילו ילדים קטנים שואלים את ההורים, "נו, מתי טסים?".
לא תהיה לנו ברירה והמותרות עוד יעברו מהעולם. כדור הארץ לא יכול לספק מילוי לכל הגחמות שלנו, הוא פשוט לא מסוגל, וגם לא אמור מלכתחילה. אז אפשר להמשיך לייצר עוד ועוד ולהמשיך לחיות כאילו אין מחר, אבל זה יחזור אלינו כבומרנג.
למעשה אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך חינוכי של הטבע, מתחילים לחוש את אופיו, ללמוד להכיר אותו, אבל כרגע אנחנו עדיין נצמדים מתוך הרגל לפילוסופיה הישנה של "אכול ושתה כי מחר נמות". נקווה שנגיע מהר לשלב שבו נבין שזה מזיק לנו ושאנחנו צריכים פילוסופיה חדשה שתחליף את הישנה ותמלא את מקומה. אז נפנה אל הפילוסופיה העליונה של הטבע. כאשר תהיה לנו פילוסופיה רוחנית, מטרה גבוהה יותר מקניות וטיסות, אז נירגע מהקיום הבזבזני וההרסני.
העניין הוא שהמטרה לחיות לפי הפילוסופיה של הטבע אינה פשוטה, היא פועלת נגד היצר האנושי. חוקי הטבע נסובים על הרעיון של חיבור פרטים מפורדים על אף ההתנגדות הטבעית שביניהם, על קשירת הבדידים לשלם – פילוסופיה שמחייבת אותנו לתפוס שכולנו שייכים לגוף אחד, למערכת אחת, ולפעול בהתאם. במילים אחרות, הפילוסופיה של הטבע מצריכה אותנו לנטוש את תפיסת העולם האגואיסטית ולאמץ את הרעיון האלטרואיסטי, דבר שהוא כביכול נגד כל הסיכויים.
אבל ככל שיותר אנשים יקלטו מהם חוקי הטבע ולעומתם מהי החוקיות ההפוכה שפועלת בנו, כך יהיה קל יותר. כי לנסות להיגמל מפילוסופיה הרסנית ולהתחיל לשאוף לאחת בריאה ומועילה, מורגש כמו משקל כבד חסר סיכוי להרמה. אבל אם נחלוק בהבנה, נסגל יחד את הגישה, תוך שיח ודוגמה הדדית, אז כל אחד יסחוב מטען שהוא כמעט חסר משקל, אבל הערך הטוב שהוא יכניס לחיינו יהיה עצום ובלתי נתפס.
צפו חינם בקורס "לראות מעבר לקורונה" >>
