תארו לכם שבחברה שלנו הכול היה אפשרי, הכול מותר. כולם מלכלכים, שורפים, גונבים, הורגים. אחר כך מגיעה המשטרה, עושה סדר, מפעילה לחץ על כולם, אוכפת חוקים כבדים מאוד ונעשה שקט, רוגע, שלום ושלווה. אז המשטרה עוזבת.
עכשיו השאלה, האם אנחנו חוזרים לאותו מצב נורא שהיינו בו לפני שהגיעה המשטרה, או שאנחנו שומרים על הסדר והיחס הטוב בינינו כאילו המשטרה עדיין בשטח?
במציאות הכאוטית של ימינו, הטבע הוא כמו שוטר. מגיע לעשות בינינו סדר, להשליט עלינו את החוקים שלו, והוא לא יעזוב אותנו עד שנשתנה. חוקי הטבע כוללים חיבור יפה בין שונים, אחדות וערבות הדדית. תראו איזו חברה בנינו, הפוכה לגמרי: התחרות וההצלחה האישית מתירים לדרוס ולזלזל, לשנוא ולשקר. האנוכיות שלנו תומכת בשאיבה מכדור הארץ בלי חשבון, בזיהום העולם בלי מחשבה. לכן מופעלים עלינו לחצים מתגברים מצד הטבע, כמו השוטרים שמְמַשטרים אותנו כדי שנירגע ונתחיל לחיות כמו בני אדם.
פתאום מגיע גל בדמות מגפה או מכת טבע, והאדם מתחיל לתהות: "אולי באמת משהו לא בסדר? אולי אנחנו צריכים להתחשב יותר באחרים?". ברגע שהאדם מתחיל לחשוב בקו חיובי התואם לחוקי הטבע האינטגרליים ומחליט להשתנות במקצת, אז מגיעה הקלה, הרפיית מתח. השרפה דועכת, השיטפון נעצר, המגפה נשלטת – כמו שהיה כשהמשטרה עזבה.
ואז שוב האדם שוכח הכול כאילו לא היה אתמול. רץ לקנות, לטוס, לצעוק, לעמוד בפקקים שעות נוספות, לקלל את כל מי ומה שעומד בדרכו, להפיק את טיפת ההנאה שנדמה לו שהוא יכול עוד לסחוט מהעולם הזה.
ושוב מגיע הלחץ, והמשטרה חזרה בקול סירנה. ושוב האדם מוכן להשתנות, לחשוב יותר על מה שהוא עושה, לתת דין וחשבון על מעשיו בפני החברה וכדור הארץ. פחות לחטוף לעצמו, יותר לפתוח את הלב. אז האדם מסכים לצאת במקצת מעצמו ולהרגיש את הזולת. ושוב הלחץ פוחת, השוטרים של הטבע מסתלקים, והאדם חוזר לסורו.
כך חוזר חלילה – מכה, הסכמה, הקלה, שכחה – עד מתי? עד שנצליח להחזיק את עצמנו בצורה נכונה גם כשאין לחץ. ברגע שנשמור על החוקים גם בלי השוטרים, אז לא נצטרך יותר לחצים חיצוניים.
כבר בתחילת המגפה התרעתי שהיא תבוא בגלים. למה בגלים? כדי לאפשר לנו להגיע בעצמנו להחלטה שאין לנו יותר לאן לחזור. שנסכים לעזוב את המצב החברתי ההרוס שהגענו אליו, ונפסיק להסתכל בגעגוע לאחור.
אחרי כמה גלים שבהם עזבנו את "חוקי המשטרה", את חוקי הטבע, וחזרנו להשתולל בשגרה, מתחילה להתעורר בנו תובנה חדשה שבאמת כדאי שנתחיל להשתנות. ולא בגלל הפחד מהמשטרה שתגיע, מהחשש מפני עוד מכת טבע שתכה בנו חזק. לא בגללה כדאי לנו לשנות את היחס שלנו לחיים, אלא כי הטבע פועל לטובתנו, לבנות מאיתנו חברה יפה וטובה שפועלת בערבות ובאהבה.
