התפרצות הקורונה בישראל עברה ביממות האחרונות נקודה קריטית. לפני כשבוע היו בערך 60 חולים קשים, כעת מדובר על יותר מ-160 חולים קשים, והמספר היומי של המאומתים לקורונה חצה את קו ה-2,100.
ישראל נושאת עיניה לאנגליה, שם הוסרו כמעט כל ההגבלות שהיו בה בתוקף מאז תחילת המגפה. אבל לא את המודל הבריטי עלינו לאמץ, אלא לבנות מודל כחול-לבן המושתת על הערכים של עם ישראל – התחשבות וערבות הדדית.
ברמה המעשית, עלינו דווקא ללכת על סגר מלא. בלי קומבינות, בלי פרצות בנתב"ג, אין יוצא ואין בא. אם נדרש, אז להטיל קנסות בסכומים שיחייבו את כולם לשבת בבתים. כי כל עוד התחלואה מתגברת, אין מקום לשחק באש.
במקביל לסגר הדוק, ישראל חייבת לפצוח בתהליכי הסברה ממושכים, שיעלו למודעות את העובדה שכולנו נמצאים במערכת אינטגרלית, בכפר גלובלי קטן, בטבע שכל חלקיו תלויים זה בזה. חכמי הקבלה מלמדים שמגמת הטבע פועלת ביתר שאת לחיבור כל חלקיה בהרמוניה נפלאה. הצמחים ובעלי החיים לדוגמה פועלים כך בעל כורחם, אבל באדם פועל מנגנון משומן של אגואיזם. כוח הרסני שמתיר לו לפעול בניגוד לזרימה של הטבע האלטרואיסטי.
הטבע חזק יותר. בכוחו להפעיל לחצים בעת שהאדם או החברה סוטים ממסלולם, ובוחרים בנתיב אגואיסטי על פני נתיב מתחשב של ערבות הדדית. בעזרת הקורונה המתגברת הטבע מנער אותנו כדי שנבין שאנחנו לא מתנהגים כשורה. כמו הורה בעל כוונה ברורה, הוא מחייב אותנו לאזן את עצמנו ביחס לחוקיו, חוקי הטבע.
רק סגר טוטלי לצד הסברת הסיבה למכה יעזרו לנו להפנים שהצעד הנדרש מאיתנו הוא לא בשמיים, אלא כאן בארץ, בינינו, בקרבה לבבית, בתנאי שנהיה מחוברים בדומה לטבע המחובר. ככל שנפתח את הלב זה לזה, נחזור להיות "כל ישראל חברים", כך הטבע ימעיט בהגבלות, וגם לא נזדקק לסגרים מחניקים.
יחס יפה וטוב בינינו ינטרל כל רע, ישחרר את ידינו הכבולות מנגיף הקורונה. ואז לא רק שנירפא בעצמנו, אלא גם נהיה הראשונים להראות לעולם מודל מוצלח של יציאה מהמגפה. יחסים מתוקנים בינינו יענו במדויק על יעדנו הרוחני להיות אור לגויים, להיות חברה למופת עבור אומות העולם. ריפוי היחסים האגואיסטיים בינינו הוא רפואה רוחנית של ממש.
אין לישראל ממי לקחת דוגמה – לא מהמודל הבריטי נטול ההגבלות ולא מהמודל האמריקאי שדוגל בסגרים – אלא מהמודל של הטבע המקושר על כל חלקיו. אחרת גם הסגר הרביעי לא יעזור לנו, והזן הבא לא יאחר לבוא.
