בסוף השבוע נפגשו לראשונה מנהיגי מדינות ה-G7 לאחר שנתיים שבהן הקורונה מנעה מהם להיפגש יחד. אחת ההחלטות המחייבות שקיבלו הכלכלות החזקות – בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן וארה"ב – היא לתרום מיליארד חיסונים נגד קורונה למדינות מוחלשות, כמו למשל ביבשת אפריקה.
גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יתרום בשם ארצו כחצי מיליארד חיסונים וכן ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יתרום עוד מאה מיליון חיסונים. אני לא חושד בהם שהם אלטרואיסטים גדולים, שהם דואגים מעומק ליבם לאזרחי המדינות החלשות. אלא כולם מסכימים פה אחד לשלב זרועות במטרה למגר את המגפה הכלל-עולמית שאינה מרפה.
גם כאן אחזור שוב על מה שכבר אמרתי וכתבתי באינספור הזדמנויות: המגפה הזאת לא נגמרה והיא לא תיגמר. לצערי היא עוד תתפרץ יותר, או לאו דווקא תתפרץ אלא תכה בגלים, תגיח מכאן או תצוץ משם. קשה לשער איך היא תתגשם, אך מה שבטוח היא עוד תראה לנו עד כמה היא חיה בתוכנו.
הטבע מחזיק אותנו קצר, דרוכים כמו פצצה מתקתקת, אך לא מהטבע עלינו לפחד, אלא מעצמנו. להבין שהאיום שמוקרן עלינו ללא הרף נועד לדרבן אותנו לחפש את השורש לתופעה, לשאול שוב ושוב למה אנחנו זוכים לתגובה שלילית מהטבע.
אם לטבע היה פה הוא היה עונה: "יקרים, אתם לא משדרים על אותו גל כמוני, לא בזרימה אחת עם חלקי המערכת האינטגרלית שלי, לא מסונכרנים עם הגלובליות שמאפיינת אותי. אני שלם, אחד, כולל, ואילו אתם מפורדים, אינדיבידואלים, אגואיסטים. אתם מחוברים בהמוני מעגלים, אבל לא מחוברים בהתאם לחיבור ההרמוני שבי, אלא חיבור שמועיל כל אחד לעצמו. הנתק הזה בינינו מחייב אותי להשלים פערים. לעיתים זה מאיים ומכאיב, אך לבסוף זה יטיב ויועיל".
לכן גם שיתוף פעולה נוצץ בין המדינות החזקות לא יפתיע לטובה. איש מהמנהיגים לא באמת חושב על העתיד הטוב של כולם יחד, בלי יוצא מן הכלל, אלא הוא מוכן לסייע למדינות האחרות בתנאי שיהיה טוב לארצו. גם זה טוב, הרע במיעוטו, אך לא זה עיקר התיקון. זו שליטה מדומיינת שתביא לרוגע זמני, אך לא תחסל את המחלה לצמיתות.
אגב, גם ישראל המחוסנת שהשליכה את המסכות לפח, אינה חסינה מפני מוטציות חדשות והתלקחות מחודשת. ישראל היא מרכז העולם, וכל הדרכים עוברות דרכה מצפון לדרום, ממזרח למערב, לכן גם אנחנו עלולים להיחשף ולהימצא בוקר אחד בלב המגפה.
ייתכן והקורונה תהפוך לעוד אחת מהמחלות שמלוות את האנושות, כמו אבעבועות או איידס, אך מה שבטוח היא לא תעזוב; לא עד שנשכיל לציית לחוקי הטבע הבלתי מתפשרים ובלתי משתנים.
