בתחילת משבר הקורונה, עם הסגר הראשון, כשהרחובות היו כמעט ריקים מאדם, ראינו תופעה חדשה שלא הכרנו: חיות הבר התחילו להתקרב לאזורים עירוניים ולשוטט סמוך למקומות מגורים. ביפן ראינו עדר איילים צועד ברחבי העיר, בבנגקוק להקת קופים פלשה לכיכרות, בפריז שוטטו ברחובות חזירים. גם בארץ חזינו בצבאים בירושלים, ביעלים בטיילת באילת, בשועלים בתל אביב, ובחזירי הבר שפלשו אל חיפה ועדיין נמצאים בה.
נראה שנשבר הריחוק הרשמי בין חיות הבר לסביבה העירונית, ועכשיו בעלי החיים מפחדים פחות, מתנהלים כאילו זה המקום שלהם. ובאמת, זה המקום שלהם.
מבלי להיכנס לחוקים עירוניים, אבל אם בעלי החיים מהווים איום של ממש על התושבים אפשר למצוא דרך עדינה להרחיקם מספר קילומטרים אל מחוץ לעיר, שיחיו שם בשקט. אבל לרוב אין להם נטייה לפגוע. הם בסך הכול מגיעים אל הערים כדי לחפש מזון ומסתור, והלוואי אנחנו היינו כמוהם, לוקחים רק מה שצריך למחייה. הרי כשאנחנו נכנסים לשטח המחייה שלהם, אנחנו פשוט משתלטים, מגרשים והורגים אותם בלי להתבלבל, כאילו העולם וכל מה שבו שייכים לנו.
אנחנו שמים את עצמנו מעל הטבע, ולא כך צריך להיות. אומנם ניתנה לנו רשות להשתמש בטבע בצורה מחויבת, כלומר לקחת מה שחייבים כדי להאכיל את עצמנו, אבל לא יותר מזה, וגם זה צריך להיות ביחס הכי מתחשב שאפשר, בצורה נוחה ובלי כאב. לפי חכמת הקבלה, האדם חייב לתת לכל יצור לחיות, כולל זבובים ו"מפריעים" אחרים. אסור להרוג ככה סתם.
אנחנו חושבים כי "בטבע החזק שולט", ומסיקים מכך שגם אנחנו חלק מהמערך. אבל החוק הזה לא תופס עבור האדם. לא תופס. כי אנחנו קיבלנו כוח שכלי ורצון תאוותני בלי שום מידתיות לשאר חלקי הטבע, כוחות שיכולים בלי בעיה להשמיד אותו. לכן ניתנה לאדם תורה, פותחה עבורו שיטת חיים, שידע לפיה לתקן את היצר ההרסני שלו: בשלב ראשון שלא יזיק, ואחר כך שיהיה גם חלק אינטגרלי ומועיל בטבע.
בעלי החיים נטולי יצר רע. יש בהם רק רצון פשוט לשרוד, הם חלק אלוהי נטו, נשמעים לחוקי הטבע באופן שלם אינסטינקטיבי. אבל לנו אסור לחיות לפי היצרים הטבעיים שלנו, כי בנו יש אגואיזם מוגבר שגורם לנו להתנתק מהטבע, לדאוג רק לעצמנו על חשבון האחרים. לכן אנחנו צריכים לסדר את עצמנו, לשנות כיוון מיחס מאגואיסטי ליחס אלטרואיסטי, על ידי השתדלות להידמות לחוקי הטבע ביחס לזולת, לבני אדם, לחיות, לצמחים ולדוממים.
אחרי האסון בצ'רנוביל, חיות שחשבנו שנכחדו מהעולם, פתאום הופיעו מחדש. אנחנו לא יודעים ולא מבינים את הטבע. אין לנו מושג מה קורה בתוך האוקיינוסים ומתחת לפני האדמה, אבל כדור הארץ כולו חי, וברגע שהאדם מפסיק לדכא אותו במשהו, נותן לו חופש להתפתח כמו שהוא, הוא חוזר לצורתו הטבעית. זו מערכת אקולוגית חיה, ואנחנו לא יכולים להרוג אף זן ממנה, כי ברשימות של הטבע הוא נשמר חי וקיים, והוא יקום ברגע שקצת נפנה לו מקום.
אין מצד חיות הבר השתלטות של ממש. אפשר לראות סימן יפה בכניסתם לגור לצידנו. בואו ניקח את זה כהזדמנות לשנות את היחס שלנו אליהם. עוד נגלה שאנחנו יכולים לחיות איתם, שהם מבינים אותנו, מרגישים. בואו נחתור לכך שאף אחד, אדם או כל יצור אחר, לא ירגיש שמישהו או משהו פועל נגדו, אלא כולם לגמרי בעדו. למה לא?
