כאן בישראל הקורונה כמעט עזבה, והחיים חזרו לשיגעונם. אבל ישנן ארצות שמצבן ממש לא טוב. בברזיל מספר המתים ביום עצום, מדובר באלפי אנשים, מאות בשעה. גם בגרמניה נפטרים מאות אנשים ביום, ובאיטליה כל עשרים המחוזות צבועים באדום וכתום.
מצד אחד מעולם לא הייתה מגפה שכיסתה כך את כל הכדור בבת אחת, ומצד שני היא פוגעת בכל מדינה בצורה שונה, לא מתנהגת בצורה שוויונית ואחידה.
אבל אי-אפשר להאשים את הטבע והנגיף בחוסר שוויון. המגפה, כמו כל שלוחי הטבע, לא עושה הבחנות בין עם לעם ולא בין אדם לאדם. היא כאמור טיילה בכל העולם וביקרה אצל כולם: עשירים ועניים, אלמונים ומפורסמים, בכל הצבעים, מכל המינים.
אי-השוויון שורשו אנושי. ראשית יש כאן עניין מרכזי של ניהול, כי אם מגיעה מגפה ואין למדינה צבא מוכן של רופאים וגדודי מטפלים, אז אין מה לעשות. כמו במקרה של מכת ארבה שבא ואוכל הכול, מה המדינה יכולה לעשות? אם יש לה אפשרות להתמודד היא מתמודדת, ואם לא, היא מובסת. כך מתבטא חוסר השוויון בניהול המגפה. התפשטות הנגיף בכל חלקי כדור הארץ הראה לנו בצורה בהירה וחדה שהאנושות לא מסודרת בין חלקיה, החברה העולמית לא ערוכה להתמודד עם בעיה גלובלית ששייכת לכולם. לכן יש מדינות שמסתדרות, ויש כאלה שהרבה פחות.
דבר נוסף הוא מידת העניין במשבר לפי גזע ומיקום. המשבר בברזיל למשל הוא קשה וארוך. כבר הרבה זמן הוא משתולל שם, אבל התקשורת והשיח ממעטים לעסוק בו. רוב העניין והדיון מתרכז בחלקי העולם העשירים והנחשבים. כאילו יש מוות חשוב יותר ומוות חשוב פחות.
בחברה המודרנית איש גרמני אחד שווה לחמישים אנשים מאפריקה, לעשרים ברזילאים, לחמישה-עשר ארגנטינאים ולעשרה אורוגוואים. אפשר ליצור "טבלת חשיבות" כזו ולהזדעזע מהצורה שבה אנחנו שוקלים אנשים לפי מוצאם והמדינה ממנה הם מגיעים. זה לא נעים לשמוע, לא קל להודות, אבל זה המצב.
העולם שלנו נמצא בנסיגה חברתית, בהידרדרות הרוח האנושית. מיום ליום מתגבר בינינו האגו, אנשים פחות מסוגלים להתחשב באחרים ומרוכזים בטובתם האישית בלבד. אנחנו עדי ראייה לכך שאלה פני הדברים.
ואדם מישראל שרואה את ההתדרדרות המוסרית האנושית הזאת, רגיש אליה ונבהל, אולי מסתכל על מקרה הקורונה וחושב: לנו יש דווקא מערכת בריאות שמנוהלת יפה, אנחנו יכולים מיד להפסיק עם העוולה הזאת, לצאת לעזור, לברזילאים לדוגמה.
אבל אין לנו באמת מספיק כוחות לצאת לכל אומה בעולם שזקוקה לסיוע ולהגיד: "חברים, אנחנו מוכנים לעזור לכם להקים מערכת בריאות ומערך חיסונים". אנחנו לא יכולים, וגם אסור לנו לעשות זאת, זה יסיט אותנו ממה שאנחנו כן יכולים לעשות.
מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להיות שפני הניסיון של חיסון טבעי מאוד, וכשנוכיח שהוא יעיל, לפזר אותו חינם לכל העולם. מקורות האומה הישראלית מספרים לנו שחוק הטבע העליון הוא שוויון מתוך תחושת קשר של אהבה. הם מורים לנו ליישם אותו על עצמנו בחברה, ואז לצאת להסביר ולפרסם אותו לכל אומה ואומה.
זו לא רק תרופה למגפה, אלא לכל הצרות בחיים: זריקת אהבה, דקירה של התחשבות, חיסון של התחברות. ודאי שאם נעשה זאת בינינו, נגיע לתוצאות מדהימות, ולא רק אצלנו אלא בכל העולם. כי כשיש קשר של אהבה ותחושה של ערבות, השאר קורה מאליו. דואגים בשווה לכולם, ויודעים איך לחלוק הכול בעזרת חוש טבעי.
