הנתונים מראים שבכל פעם שאנחנו לקראת סיום המגפה הזו, היא שולפת עוד שפן מהכובע. עוד מוטציות, עוד חולים קשים, עוד קורבנות ותחושות חוסר אונים. גם מצב הרוח הכללי הופך אפור ועמום.
דבר לא השתנה מאז הסגר הראשון, וכנראה גם לא ישתנה בסגר הרביעי שבאופק. הקורונה חושפת טפח אחר טפח את חוסר התלות ההדדית בין בני האדם, בין עמים ומדינות. אנחנו תלויים זה בזה, על כך אין ספק, רק באופן שלילי ולא חיובי. מערכת הטבע מתגלה מיום ליום כמקושרת בצורה בלתי נדלית. היא צועדת בצעדים כבירים ומשמעותיים אל עולם גלובלי ואל אנושות אינטגרלית. זו תכלית הבריאה וכל חוקי הטבע פועלים בתנועה אחת לקראת הרמוניה ואיזון שלם בין כל ההפכים.
איפה אנחנו בכל הסיפור? תלוי בנו. הבחירה בידינו. אם אנחנו מתחברים נכון בינינו, בצורה יפה וטובה, בהשלמה הדדית, אז אנחנו הופכים מותאמים לחוקי הטבע, נמצאים בזרימה עם הבריאה כולה. ואם לא, אז מתגברת הניגודיות. מאבק איתנים מתגבש בין כוחות הטבע שפועלים לאחדות אל מול כוחות האדם שפועל בחוקים אגואיסטיים משל עצמו.
אלא שהאפשרות השנייה מייסרת. ההופכיות בין דרישת הטבע להתחבר ובין דרישת האגו להתבדל מתנגשת במשבר כואב. תחילה משבר קטן, ואחר כך משבר גדול יותר. אלה הם איתותים עדינים לאדם להשתוות לחוקי הטבע האינטגרליים, כמו מחלה שמסמנת לגוף שעליו לנוח ולקחת סם מרפא. אבל אם האדם מתעלם מהמשבר ומזלזל בחוקי הטבע, מנפנף בהם כלאחר יד, הטבע מתראה לו בסדרה של משברים. פתאום וירוס קטן מתפצל למיני מוטציות, והמגפה הופכת לשרשרת של אסונות.
הטבע לא מכה, הוא מנתב. הוא משקם ומתקן. הוא פועל בחוקיות ולא ברגשנות. הוא מעודד את החברה האנושית להתלכד ולהיות כאיש אחד בלב אחד. די להבין את ההסבר הזה כדי לקבל קצת צבע לחיים. עצם הבנה מאין באות המחלות והמגפות ומה עלינו לעשות כדי לשים להן קץ, כבר מיישר את קו המחשבה. ההסבר מרפא. וכל עוד הלב קשוב ולא אדיש בבחינת "יהיה מה שיהיה", אז חובה להתעשת ולהתאושש, להתאמץ להבין גם אם התרופה מרה ולא נעימה.
ושוב נחזור, כי המסר עדין וחמקמק. הסיבה לכל מה קורה איתנו בחיים, הן טוב הן רע, היא חוסר התקשרות בינינו בני האדם. שולט בנו אגו, רצון טבעי וערמומי שגדל מרגע לרגע ודורש לעצמו תשומת לב יתרה. לא צריך לזנוח אותו וגם לא להיאבק בו ישירות, כי אז אנחנו שוקעים בתוכו והעתיד נראה שחור. הופך חשוך.
רק להתעלות ולהתחבר. בחיבור ההדדי בינינו יש אור שמגרש כל חושך. עצם ההתקשרות בינינו יוצרת מרחב חדש שמתמלא בכוחות חיוביים גדולים, בכוח של אהבה. והאהבה עצמה ממלאת. היא לא דורשת היא נותנת. אהבה היא חוק. חוק טבע. חוק עליון.
