סוגרים את לונדון, מקרקעים את המטוסים ונועלים את השערים מפני "קורונה 2" – המוטציה הוויראלית החדשה. נדמה לנו שהווירוס גורם למשבר באנושות, אבל כמה קשה למקד את העיניים ולראות שההפך הוא הנכון: הווירוס הוא תוצאה של משבר אנושי. תוצאה מאי-איזון חברתי, מצרימה ביחסים בין בני האדם.
אז הבריטים, ואחריהם כל מדינות אירופה, מנסים להיפטר בכל כוחם ממה שרואים בעיניים, להשיג שליטה על התוצאות. אבל זה כמו לנסות להשתיק צלילים צורמים אחרי שכבר נוגנו ויצאו מחלל כלי הנגינה. מעניין כמה מוטציות יעברו בינינו לפני שנעמוד גלויי עיניים מול הסיבה המוצקה ונפסיק סופסוף להיאבק בצל שלה.
בינתיים מנסים הרופאים להרגיע וכל אחד מסביר לפי פרשנותו. הם נציגים של המקצוע הכי קשה, שבמקום להצביע על המקור למחלה ועל שורש הבעיה, הם דנים בהשלכות החיצוניות שלה. גם בציבור כל אחד חושב שהוא מבין ויודע, לכל אחד דעה משלו, וכולנו יחד מבלבלים זה את זה ועוד יוצאים חמומי מזג נגד מי שלא בדעתנו – בלי להעלות על דעתנו, שהנה, זאת בדיוק הבעיה, זאת דוגמה מוחשית לדיסהרמוניה ביחסים בינינו, של הניגוד החברתי שעליו ממש גדלות מוטציות חלבוניות. בשום פנים לא הפוך.
כשהתזמורת מזייפת בצורה בלתי נסבלת, זה רק מפני שאין לה מנצח. במקרה שלנו מפני שאין אנשים המסוגלים להכניס לתודעתם שהקשר השבור בינינו הוא-הוא השבר, ולהתחיל לחתור לחיבור ביניהם. האם יש יותר מוכשרים לזה מאיתנו, ישראל? אוסף דעתנים, אגואיסטים, הסובלים מקשרים רעים?
"עלינו מוטל להיות דוגמה טובה לעולם, משום שאנו מוכשרים יותר מכל האומות, ולא משום שאנו אידיאליסטים יותר מהם, אלא משום שאנו סבלנו מן העריצות יותר מכל האומות. ועל כן אנו מוכנים יותר מהם לבקש תחבולה שתכלה העריצות מן הארץ", כתב המקובל בעל הסולם ב"כתבי הדור האחרון".
העריצות הזאת שכל אחד רוצה לשלוט, לעלות על האחר, להיות צודק יותר. אם רק נתפוס את העיקרון הפשוט והנסתר הזה, שהקשרים בינינו הם המקור לכל הרע והטוב שקיים בעולם, נוכל להתחיל לבקש תחבולות לעצור את הפירוד בינינו. אז נניף את שרביט המנצחים, וצלילים הרמוניים יתחילו להשתחרר ולמלא את חלל העולם. סוד החיבור יישפך בין העמים כולם, ייכנס בין הסדקים, הפערים, המרחקים בינינו, יתכסו במעטפת אהבה, כמו אמולסיה מרפאה של אהבת הזולת. לא צריך כלום חוץ מזה.
אנחנו פשוט לא מתארים לעצמנו איך החיבור בינינו שיישפך אל כל האנושות, יתחיל לשנות את העולם בהיקף של הגלקסיה כולה, כוכבים, ערפיליות, תמונת השמיים, מפת הכוכבים. אם היינו יודעים, היינו זורקים את כל הריבים הקטנים והקטנוניים מהידיים, את כל הידיעות והדעות, ורצים להתאחד.
(התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו).
