המשותף לכל אסון אנושי, הן שליטה של אדם על אדם, והן שליטה של אדם על הטבע, כמו גם התפרצויות טבע ומגפות, כמו סטיית כוכבים ממסלולם, הוא תוצאה של חוק שאנחנו כמעט ולא מודעים אליו, ולכן עוברים עליו בכל רגע: חוק הערבות.
חוק הערבות הוא החוק שמקיים את הטבע. זהו החוק החשוב והכולל שכל אדם צריך להכיר. עד שלא נכיר אותו לעומקו, נבין את משמעותו ונציית לו, הפשעים והאסונות יחריפו יותר ויותר.
ולמה? כי הטבע הוא בריאה שלמה, אינטגרלית, כוללת, והוא ברא אותנו הפוכים לו מקצה לקצה. נבראים שונים מהותית מתכונותיו, פועלים להיפך מחוקיו: נטולי חיבור, פרוקי יחסים, שבורי קשרים. כך התפתחנו אלפי שנים, שעברו על החברה האנושית בהתרחקות הולכת ונפערת מהטבע, עד כדי כך שהיום אנחנו סופקים כפיים ולא מאמינים: "לאן הגענו?!". אין שום צורת אגואיזם שפסחה עלינו, שלא קיימת בחברה. אין עיוות שלא התפשט כמו סרטן בגוף האנושות.
מתוך הכרת הרע קל יחסית להבדיל, לברר ולהסיק מהו טוב. ומכיוון שהדברים מוכרים ומובנים מתוך היפוכם, אז מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום, נוכל להכיר ולהבין את חוק הערבות. להבחין איך ביסוד כל רע קיים פירוד, ועד כמה קריטי וגורלי האיחוד והערבות ההדדית. צורת ההתפרדות וההתפרקות קיימת בכל חומר בטבע. החומרים כולם מתחלקים לאטומים, למולקולות ולתת-אטומים, וכל פירוק צריך להגיע בסופו לאיחוי.
אבל אנחנו לא צריכים לדאוג כרגע לאקולוגיה, לזואולוגיה, לביולוגיה, גם לא לבוטניקה ולקוונטים. אלא רק למצוא איך עלינו, החברה האנושית, לקיים את החוק ולייצב אותו בינינו. מימוש חוק הערבות בינינו ישליך כמו כנפי פרפר על שאר חלקי הטבע האינטגרלי. ביחסים שלנו אנחנו יכולים לפוצץ כוכבים, לגרום למלחמת אטום ולסוף העולם, או להביא לשלום כדור הארץ ולתת מרגוע לכל לב כואב. אם אנחנו רוצים שיהיה טוב, אנחנו קודם צריכים שיהיה טוב בינינו, שתהיה ערבות.
