כואב הלב. אם אתה שמאלני כואב, אם אתה ימני גם כואב. והחברה כמו סיר לחץ מתמלאת בשנאה, והאלימות משתלטת בכל פינה. "רצח של מפגין ורצח של ראש ממשלה בישראל אינם תרחיש דמיוני", אמר לאחרונה נשיא המדינה. איך אפשר לעצור את ההידרדרות למצב מלחמה?
האמת היא שווירוס הקורונה הוא לא סתם חלקיק ביולוגי, אלא תוכנה של הטבע שפועלת עלינו ומגבירה את האגו. כתוצאה מהתגברות הכוח האגואיסטי רואים בעיות, מריבות, התנגשויות, התפרצויות בכל הרמות. מתגלה הרע שטבוע באדם, ולא מאפשר לו להתחשב במישהו, לשמוע מישהו, לקבל מישהו, חוץ מעצמו בלבד.
לעומת עמים אחרים, בישראל יש אגו גדול מאוד. מצד אחד זה גורם לכך שאנחנו עם מפותח, ומצד שני אף אחד לא יכול לסבול את האחר אם דעתו מנוגדת לו. לכן ויכוחים אידיאולוגיים עלולים לעורר שנאה אפילו בין קרובי משפחה.
מלחמות בין יהודים כבר התרחשו בהיסטוריה, אבל החיים מוכיחים שלא למדנו דבר. החינוך שלנו משבח את הפלורליזם, אך בו בזמן מאפשר שנאה למי שחושב אחרת. הכול מותר בזמננו, גם לאהוב, גם לשנוא, ו'מיהו שיעז להעביר עליי ביקורת בכלל'. כתוצאה מההרגשה שהכול אפשר, קיצונים יוצאים לרחובות להשליט את דעתם בכוח האגרוף, ומוצאים שם אויבים שאותם הם מוכנים להרוג. אין להם הרגשה שאלה בני עמם, אלא שמולם עומדים השונאים הכי גדולים שמסכנים את קיומם.
האם עלולה להתלקח חס ושלום מלחמת אחים נוספת? התשובה היא כן, עד כדי כך שכמעט נשמיד זה את זה. חלק קטן מהעם יישאר, כדי לממש בכל זאת את תכנית ההתפתחות הגדולה שמוגדרת לישראל ולאנושות כולה.
מה צריך לעשות כדי להשכין שלום בין מחנות מנוגדים? לצאת לתהליך חינוכי כלל-חברתי עמוק, שיסביר: מהו הגורם שמפריד בינינו, למה חובה להתעלות מעליו, ואיך אפשר לחבר בין ניגודים.
נתחיל בדיאגנוזה מדויקת למחלה שמקננת בחברה, מה שנקרא "הכרת הרע", הכרת הכוח האגואיסטי שעושה את האדם תקיף כל כך, עד שאין הוא מוכן אפילו לשמוע את השני. כך זה בכל תכנית אירוח טלוויזיונית עם מספר משתתפים, מתי ראיתם מישהו שבאמת מקשיב לדברי האחרים? הציבור לומד מהדוגמאות האגואיסטיות בתקשורת ובפוליטיקה, ואחר כך האלימות המילולית מתפתחת לכדי אלימות פיזית ברחובות. אין חינוך גרוע יותר מזה שאפשר לתת לעם.
חינוך פירושו קודם כל לפתח באדם אהבה לזולת. למרות העובדה שהוא חושב אחרת, מתנהג אחרת, מדבר אחרת, אני צריך לאהוב אדם באשר הוא. העיקרון הזה נקרא "שנאה תעורר מְדָנִים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב).
בהקשר האמור, פשעים הם ההבדלים בין אנשים שמעוררים באגו תחושת דחייה ושנאה, ואם לא מטפלים בהם עלולים להתפתח לכדי התקוטטויות אלימות ברחובות.
את כל ההבדלים הללו אנחנו צריכים לכסות עם יחס של אהבה לזולת, כי בסופו של דבר, רוצים או לא, כולנו חלקים במערכת אחת: קשורים זה לזה, משפיעים זה על זה, ולכן גם תלויים זה בזה. ואולי זה השיעור הגדול של שרשראות ההדבקה.
מה יש לאהוב במישהו שמחזיק בדעה שלתפיסתי הורסת את החיים שלי ושל ילדיי במדינה? כאן יהיה עלינו ללמוד שכולנו באים ממקור אחד, כוח הטבע הכללי שתכונתו השפעה טובה, אהבה ונתינה טהורה. הוא מכניס אותנו בכוונה לסכסוכים כאלה, כדי לאפשר לנו לגלות אותו ביחסים בינינו. אם נעזור זה לזה להתעלות מעל כל הוויכוחים והשנאה, לכסות הכול באהבה, נגלה אפשרות להתעלות לדרגת קיום גבוהה יותר מכל העולם הזה, לרמת התפתחות שנקראת "אדם עליון".
האדם העליון זו הדרגה הבאה באבולוציה של מין האדם. מדובר בישות חברתית מתקדמת יותר, אוסף של בני אדם שמחוברים בפנימיותם, כדי להשיג יחד את הכוח העליון שבטבע. מקור החיים. לכל אחד מהם יש דעה משלו, שאולי מנוגדת לאחרים, אבל הם מתעלים מעל הדעות הפרטיות כדי להגיע קודם כל לחיבור בין הלבבות.
ואז, הפער שבין הפירוד בדעות והחיבור בלבבות, מתמלא בכוח עליון שנותן להם שכל משותף. מתוכו בלבד, הם מקבלים החלטות מעשיות. וכך, בהתעלות מהאמת הפרטית, מתגלה שהצדק נמצא מעבר לגבולות התפיסה הצרה של כל אחד ואחד.
מן המקורות
"טבע המפותחים, שאי אפשר לרסנם. כי כל דעה חשובה, מבעל דעה מפותח, לא תרכין ראשה מפני שום דבר, ואינה יודעת פשרות. ועל כן אמרו חז"ל: 'ישראל עזים שבאומות הם'. כי כל שדעתו רחבה יותר, הוא עומד על דעתו ביותר. והוא חוק פסיכולוגי. ואם לא תבינו אותי, צאו ולמדו את הפרק הזה בין חברי האומה היום, אשר בעת שהתחלנו לבנות, כבר הספיק הזמן לגלות בנו את העזות ותקיפת הדעת, ומה שהאחד בונה השני סותר… במשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית… כי אנו בני האידיאה".
בעל הסולם, הרב יהודה אשלג
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו – חיים חדשים 1272, איך למנוע מלחמת אחים
