משבר, אמרו בהתחלה, עכשיו זה כבר נראה כמו קריסה. העולם שהיה פה עד בוא הקורונה נחרב אל מול עינינו, שעה אחר שעה. אם רק נבין מה כדאי לבנות במקומו, נגלה שיש מקום לאופטימיות ולתקווה.
העולם הישן לא מצליח לתפקד, מכיוון שהיסוד שעליו הוא בנוי צריך להשתנות. אנחנו נדרשים לשדרג מצורת קשר מבוססת אגו לצורת קשר מתקדמת יותר, שתבוסס על התחשבות הדדית. בדרך, צפויה לנו מהפכה תפיסתית, שבה האדם יפסיק לחשוב על כל דבר מתוך האינטרס הצר שלו ויפתח ראייה מערכתית.
דוגמה קטנה לצורך המחשה: באופן טבעי, אדם דואג איך הוא לא יתפוס וירוס ממישהו. התקדמות בתפיסה משמע להישמר שאני לא אעביר בטעות וירוס למישהו, גם אם לא נראה לי שאני נשא.
בכל רחבי העולם מנהיגים נבוכים מול הקורונה ולא יודעים מה לעשות, מפני שאין להם שכל שמותאם למחר. המחר לא יהיה כמו האתמול, ולכן גם מי שעד כה היה מוצלח, עכשיו נכשל.
במבט רחב, במאות השנים האחרונות הואץ קצב התפתחות האנושות, והדבר התבטא בכל מיני מהפכות ושינויים חברתיים. בזמננו הקריאה לסולידריות ולשוויון מהדהדת ברחובות ארצות הברית ומדינות נוספות. המהפכות הבאות יהיו שונות, כי הן יתרחשו קודם כל בתוך האדם, בשכל וברגש שלו. יהיה עלינו להרגיש שכל בני האדם שווים, קרובים זה לזה, קשורים בקשר הדדי, ובהתאם לכך ללמוד להתייחס לאחרים כמו לעצמנו.
המהפכות הקודמות שינו את סדר החשיבות: מי שהיה לא חשוב נעשה חשוב, מי שהיה יותר נעשה פחות, ולהפך. עכשיו זה יהיה אחרת: המהפכה הבאה תגרום לכך שכולנו נהיה מחוברים. שנגיע למהות חדשה, אחת, יחד. מהות של "אנחנו", שלא הייתה אף פעם.
ברגע שנרגיש שאנחנו כמו אחד, יקומו מערכות חברתיות שיקבעו את חוקי החיבור בין אדם לאדם. חלק מהמערכות ייבנו מתוך השתתפות מושכלת מצדנו, וכל כמה שנפגר בתפיסת מגמת ההתפתחות לעבר האחדות, החיים יכריחו אותנו לבנות מערכות נוספות. כך, בהדרגה, תיהרס החברה האגואיסטית, ובמקומה תיבנה חברה אלטרואיסטית, שכל חלקיה שווים ומחוברים בהשלמה הדדית.
כמה זמן ייקח השינוי המדובר? הדבר תלוי בנו. נכון להיום, אנחנו רחוקים מזה מאוד, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה אישית. אין דבר שמנוגד יותר לטבע האדם מאשר לחשוב על טובת האחרים כאילו שזו טובתו שלו. ובכל זאת, האבולוציה שלנו כיצורים תבוניים מחייבת התפתחות שכזו. כמו שהטבע אינטגרלי ומאוחד, כך צריך גם המין האנושי לתפקד כדי לשרוד את המאה ה-21.
לא במקרה אי אפשר להיפטר מהקורונה, שמחייבת אחריות וערבות הדדית. המכה הגלובלית הזו עלולה להתברר כראשונה בסדרת מכות, שיראו לנו שמצד הטבע כולנו אחד. אחרי שניכשל שוב ושוב בפעולות בסגנון הישן והאגואיסטי, נבין שהחוקיות השתנתה וחובה להגדיר מחדש את יחסי הפרט והחברה.
כל עתידנו הטוב תלוי בכך שנתקרב נפשית זה לזה. משום כך, כדאי להשתדל לחשוב מה זה אומר לעשות טוב לזולת. לא למי שקרוב ויקר לי באופן טבעי, אלא למי שלא. מה שאני עושה לטובת הזולת חוזר אליי, כי כל פרט במערכת קיים רק כתוצאה מכל מה שיש בכולה. כאשר נתפקד כגוף אחד, נתקדם לחיים הטובים באמת. הכוח האחד שבטבע יזרום בינינו והעולם יתמלא בשפע.
פינוי בינוי עושה לנו עידן הקורונה, משדרג את העולם. את זה שהתפורר מרוב מאבקים ומשחקי אגו הוא שם בצד, ובמקומו בונה עולם הפוך – עולם מחובר, אוהב ומאוחד.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
