אנחנו כבר בערבו של עוד יום, ממשיכים להינשא על הגל שהתחיל להתגלגל לפני כמה חודשים, מדי פעם בולעים מים מלוחים, לפעמים זה שורף בעיניים, בעיקר כשמתנגדים לתנועת המים.
אנחנו צריכים לעזור זה לזה להשאיר את הראש למעלה, להסתכל אחד על השני ולהזכיר: הגל הזה מתגלגל מדחף של כוח עליון, זה גל טבע, ובטבע אין רע, לא יכול להיות בו רע – הוא יצר אותנו, את כדור הארץ, את היקום ואת כל מה שבו.
גם אם לא קל, עלינו להשתדל להודות על הגל שאנחנו נישאים עליו. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בקצהו, אבל הטבע יודע, והטבע טוב ומיטיב והוא מרים אותנו לדרגה חדשה של קיום, לכן כדאי לסמוך עליו גם אם הגל מאיים ומפחיד.
אם נשקיף לאחור, רגע לפני שבא הגל ושטף את העולם, נראה שעל אף הקושי הקיים, יש במה לשמוח ועל מה להודות. כבר היינו פסיעה ממלחמת עולם, נגיעה מהרס כדור הארץ. והיום כבר יותר אנשים מתעסקים בחיים סביבם, חושבים ברצינות על הבריאות ועל העתיד, פחות שקועים בסכסוכים ובקטטות בין העמים. הטבע מסובב אותנו לקלוט גל חדש של מציאות.
לאט לאט נקלוט אותה, את מציאותה של השגחה חדשה שהגיעה לעולם, שוטפת את התחרות והאיבה, ומפנה מקום ליחסים חדשים, לקשרים אחרים. לאט לאט נתרגל אליה, אולי אפילו נתחיל להסכים איתה ולקבל אותה בברכה.
כאנושות עברנו תקופות ארוכות שלא חל בהן שינוי, ועכשיו כל יום נושא איתו שינויים גדולים, מהפכניים. נקווה שבכל יום שעובר נגלה עוד הבנה של המתרחש, עוד הרגשה וידיעה איך להתקדם לחיים בטוחים, טובים ושלווים. נשתדל להדביק את קצב השינויים המתגבר ולהתאחד – להתאים את עצמנו אל הטבע הסובב והמקושר, להיות חברה אחת המתמזגת עם הטבע האחד.
