למגפה הכלכלית שמדביקה את העולם בחוסר מזומן ובעודפי מובטלים יש פנים צעירות; שאריות פצעי בגרות, עיניים בוערות. כמעט מחצית מהנרשמים בלשכות התעסוקה העולמיות מפרוץ ימי הקורונה הם בני 34 ומטה.
המצב הכואב הזה, שהוא גם קשה ומרגיז, גם מייאש ומתסכל, חושף כיצד כל מערכות החיים, שמושתתות על תחרות הרסנית על חשבון האחר, מתפוררות לאבק. מערכות החיים הנוכחיות לא מתאימות לצעירים, למי שהם, למה שהם עתידים להיות. הצעירים לא יכולים למצוא בהן את עתידם.
אנחנו עוד לא תופסים, אבל מתרחש כעת שינוי עצום במציאות. קם דור חדש של צעירים אשר לא ידע את מה שהיה כאן לפניו, דור שסובל כאבי גדילה, דור בעל תפקיד ואחריות מיוחדת: לבנות בינינו ארץ חדשה, לגבש רצון לחיבור השונים, ליצור קשרים יציבים מעל כל הפערים בחברה.
והם צריכים את אהדתנו, משוועים לה. אבל אנחנו לא יכולים ללמד אותם. אנחנו לא יודעים מה ואיך, אנחנו פועלים לפי תוכנה ישנה. אין לנו היום אף מערכת חינוך שמותאמת להם. בנינו ונבנינו על תפיסת עולם צרה, שקרית, מסוכסכת, נבדלת, השקפה שהעולם מחולק ונחלק, וכל אחד אדון לעצמו כנגד זולתו. והם יצטרכו לחנך את עצמם בעצמם – מתוך המצב החדש, מתוך החיים, מתוך ניסיון וטעייה, מתוך התבוננות על החוקים שקיימים בטבע.
הצעירים מרגישים שמשהו כאן לא מריח טוב, גם אם הם עוד לא יודעים להניח עליו את האצבע. רוח חדשה נושבת בעולם, משנה את מערך הכוחות, והצעירים נשאבים למערבולת – שממעמקי הים תדחוף אותם לעגון לחופיה של הארץ המובטחת.
אם הספר הישראלי הכתיב לצעירים אחרי צבא לארוז תרמיל ולנדוד אחר נופים קסומים וקשרים חדשים, היום הם צריכים להרגיש שכאן, בארץ הזאת, הם יכולים לבנות ישראל חדשה עם חיבורים מושלמים. במילה שלמות נמצא הכול, כולל "ואהבת לרעך כמוך". שלמות היא כשכל הניגודים והסתירות באדם מתחברים במוח ובלב. זהו התענוג הגבוה ביותר עבורו, שעשוי למלא אותו בלי גבולות עד המקום הריק האחרון. כמו שכתוב: אין שמחה כהתרת הספקות.
ובינתיים הצעירים במצב לא פשוט, במלחמת הישרדות. לכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את אלה שחשים שמשהו במציאות מתחדש, אבל לא יודעים למה העולם הקודם נסגר ובמקומו נפתח חדש. אנחנו צריכים למהר ולפתוח כמה שיותר קורסים ואוניברסיטאות לצעירים שילמדו את המעבר בין שני העולמות. הם חלוצי הדור האחרון, והם צריכים לדעת שכל המהפך הזה במציאות קורה עכשיו עבורם, לכן זו השעה לפרגן בידע וללמד אותם איך לבנות מחדש את עולמם.
מבריק יהיה מצד המדינות לתת לצעירים מגורים הגונים בבתי מלון, להציע להם ללמוד על חשבון המדינה. הם יעשו עבודה אדירה. למדו אותם להיות אזרחים של ממש, בנאים שבונים את החברה האנושית מאפס, מהקשר הטוב הראשון ועד הקשר האחרון שעוטף את כולם באחווה. מהאזרחים הצעירים האלו יצמחו המנהיגים הבאים. הם יידעו באיזו צורה המדינה צריכה להתקיים, אילו קשרים צריכים להיות בין האנשים, איך לחנך את הדור הצעיר. הם ייצרו אווירה טובה ויפה, פרי שכל החברה תיהנה ממנו.
תנו להם, הם ייבנו מדינה לתפארת שקושרת את כל פלגי העם למערכת אחת, לחברה שיש בה כל כך הרבה ניגודים ושונים, ועם זאת מחוברים. תנו להם לנצח, וכך לאט לאט תצמח בינינו ארץ חדשה.
