איך שגלגל מסתובב לו. ההצלחה של ישראל בגל הראשון התהפכה לכישלון חרוץ בגל השני. הסיבה היא פשוטה: לא הפקנו לקחים, לא למדנו מוסר השכל ולא הצלחנו להבין את סיבת הקורונה, לכן היא מכה בנו שנית, ובחוזקה.
הקורונה לא הגיעה כך סתם, היא קריאת התעוררות של הטבע כלפי המין האנושי, ובראש ובראשונה, כלפי עם ישראל. בעודנו שקועים בחיים הקטנים שלנו, רצים לעבודה, קונים, מבלים וטסים, שכחנו שכולנו חלק קטן ממערכת עצומה שמקיפה אותנו, מערכת הטבע. אנו נוטים לחשוב שדברים מתרחשים סביבנו באופן מקרי, אך לטבע יש תוכנית סדורה, חוקים ותכלית.
אם נביט ממעוף הציפור, כל חלקי הטבע קשורים זה לזה בצורה הרמונית והדדית, כמו גלגלי שיניים בתוך מערכת מושלמת. כמעט מושלמת, חוץ מבני האדם. אנחנו גלגל השיניים שחורק בקול צורמני ומשבש את המערכת כבר יותר מדי זמן, ועכשיו הטבע התחיל לטפל בנו, לא כיחידים אלא כאנושות אחת. בתוך הפאזל המורכב הזה, לנו יש תפקיד מיוחד. עם ישראל שהתהווה מתוך חיבור ואהבת אחים צריך להיות כוח החלוץ שיוביל את העולם לאחדות השלמה.
כדי לעזור לנו להתחבר ולהתאים את עצמנו למערכת המקושרת, חטפנו מהטבע מכה עולמית שמבהירה לנו שכולנו תלויים זה בזה, מהבריאות שלנו ועד פירור הלחם האחרון. כל אחד מאיתנו אחראי על גורל האחרים.
במכה הראשונה קיבלנו את גזירת הטבע בהכנעה, גילינו סולידריות, אחריות וערבות הדדית. ישבנו בבתים כדי לא להדביק זה את זה ולהתקרב במעט לחיבור המיוחל, ומיד ראינו תוצאה חיובית והקורונה שככה. אבל אז יצאנו מהסגר וחשבנו שכל עניין הקורונה כבר מאחורינו ובכלל לא שייך אלינו. התחלנו להתגאות, להשתולל, לצפצף על הבריאות של האחרים ולבלות במחיר של לסכן את הזולת. כל צד התחיל למשוך לכיוון שלו, החלו הפגנות אלימות והפירוד בינינו התגבר עוד יותר. והתוצאה לא איחרה להגיע, הגרף טיפס, וישראל התדרדרה לאחת המדינות עם אחוז הנדבקים הגבוה ביותר.
לצערנו אין לנו את מי להאשים. הממשלה לא תוכל לפעול בניגוד לתוכנית הטבע גם אם תרצה בכך. גם אין טעם שנביט בקנאה וננסה לאמץ תוכניות של מדינות שמצליחות במאבק נגד הקורונה. אם ננסה לשחזר את הצלחתן בגרסה כחול-לבן, מצבנו יתדרדר עוד יותר. הטבע מתייחס לעם ישראל בצורה מיוחדת, מחמירה וקפדנית יותר.
כתוב "תורה בגויים אל תאמין", כי התורה, שיטת החיבור, נמצאת בידינו ואנחנו חייבים לקיימה. לא נפתור את המצב על ידי חלוקת כספים או בכל שיטה שעובדת טוב במדינות אחרות, כי אנחנו לא יכולים להתחמק מהתיקון הנכון, מלקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך". רק מאמץ לחיבור בינינו הוא התרופה היחידה לישראל נגד הקורונה וכל הצרות.
כדי להביס את הקורונה בשיטה היהודית אנחנו צריכים פשוט לחשוב על הזולת ולהיזהר שלא להזיק לאף אחד. בואו נעשה תרגיל, נחשוב כאילו כל אחד מאיתנו נושא את הווירוס וחושש להדביק ולפגוע במישהו, קרוב או רחוק. כל אחד מסתובב עם מסכה, שומר על מרחק מאחרים ומרגיש שכך הוא שומר על החיים שלהם ומבטא את דאגתו כלפיהם. אם נתאמץ לראות את טובת הזולת, ניווכח שכבר שינוי קטן כזה מקפיץ אותנו ממעמקי הגל השני היישר אל פסגת הבריאות.
הכתבה על בסיס ישיבת כתבים "מענק לכל אזרח"
