הבדידות היא לא תופעה חדשה, היא מלווה את האנושות בקדרות כבר הרבה דורות. אולם מאז פרצה מגפה הקורונה לחיינו, קיבלה הבדידות ביטוי חמור יותר. אנשים בעצמם מספרים: ישנם ימים שאנחנו מחייכים ומרגישים טוב, ובימים אחרים אנחנו מתכרבלים כמו כדור ותוהים אם נצליח לשרוד את המצב הנפשי.
העליות והירידות במצבי הרוח אינם גל חולף, התכווצות שתחלוף ותשאיר אותנו עם כאב עמום נסבל. הרגשת הבדידות תתעצם ותחניק. הריכוז של האדם בעצמו גדל יותר ויותר, מרחיק אותו מהרגשת האחרים, והחברה המפוצלת תרגיש מפולגת עוד יותר. האגו של האדם גדל לצורה אינדיבידואלית, ואילו העולם מסתובב לצורה גלובלית-אינטגרלית. לכן מיום ליום נרגיש פחות מחוברים זה לזה. טכנית, גם מקומות העבודה, מכוני הכושר, הפאבים, התיאטראות ומקומות הבילוי הנוספים ילכו ויצטמצמו, כך ששטח האינטראקציה הרגילה בינינו יקטן. לכן אם לא נקים מערך חיים חדש, הדדי ומשותף, לא נוכל להמשיך להתקיים, והבדידות תנצח.
אנחנו יצורים חברתיים וזקוקים להרבה יותר מהתקשרות הורמונלית. נדרשת לנו התקשרות רגשית כדי לחיות. ומכיוון שיש לנו חסך בהתקשרות כזאת, אנחנו מנסים להמיר אותה בהתקשרויות אחרות, עסקיות ותחרותיות, שגורמות לכולנו צער רב. אפילו העשירים המופלגים לא חשים מסופקים ומאושרים, למרות האפשרויות שהכסף פותח בפניהם. בצמרת אולי בודד עוד יותר.
חברה אנושית בריאה צריכה לספק לכל חבריה חום, ביטחון ותמיכה, עוד יותר ממה שאֵם נותנת לילדיה. רק תבינו איך אנחנו יכולים וצריכים להיות, ואיזה פער בלתי נתפס יש בינינו לפסגת האושר. אם לא נגיע לבניית מערכת יחסים חיובית כזו, המושתתת על רשת של ערבות הדדית, אדם לעולם ירגיש חלל בתוכו, בור בלי תחתית, בודד ללא משמעות. אם לא תקום חברה כזאת לאלתר, נהיה עוינים יותר זה לזה. האגו יגבר ויתסיס בינינו מחשבות של דחייה ושל נתק הדדי – כר גידול אולטימטיבי לנגיפים מסוכנים.
אנחנו חייבים לברר בשביל מה אנחנו כאן בעולם? מי אנחנו? לראות אילו תוצאות יש לנו מצורת הקשר שיש בינינו היום, ולחקור איך יכול להיות אחרת? ואפשר אחרת, ללא ספק. בואו נחשוב יחד איך לבנות חברה כדוגמת היקום, הרי אנחנו רואים איך הטבע אינטגרלי, איך כל חלקיו קשורים זה בזה במערכת אחת, בהדדיות מושלמת. כך גם עלינו כחברה אנושית להיות קשורים זה בזה, בידידות וחברות.
כרגע לא אכפת לנו מהמערכת הכללית, אנחנו אדישים לה. אם הנגיפים לא היו עוצרים אותנו, היינו ממשיכים כרגיל להרוס את כדור הארץ. לכן אנחנו צריכים לדרוש לנו חינוך מתאים. כזה שילמד אותנו שכולנו שייכים למערכת אחת, לעם אחד על פני הכדור. כי רק בתמיכה הדדית של כולם בכולם נוכל להימלט מכל המכות שנראות באופק. הקשר בין היחסים בינינו למכות שעוברות על העולם הוא קשר נסתר, אבל הוא האנטי-וירוס היחיד שפועל, הוא התרופה היחידה, גם למכת הבדידות האנושית.
