מה יקרה לרמת החיים בעידן הקורונה? איזה עדכון גרסה מתבקש בכל הנוגע למדדי איכות החיים? עד כמה תשפיע כמות הטיסות לחו"ל על הרגשת החופש?
מצד הטבע, האדם הוא יצור חברתי. תמיד משווה את מה שיש לו לסובבים אותו, ורוצה רמת חיים לא פחות מזו שיש לכולם. אם אפשר יותר, מה טוב. מי שהדבר לא עולה בידו מרגיש אומלל וחסר מזל. רמת החיים עולה מדור לדור, כי האגו של האדם גדל ודוחף אותו לבנות, לייצר, לקנות, כל מה שרק אפשר. הרצון לקבל עוד ועוד סיפוקים הביא לכך שהכסף הפך לגורם הדומיננטי בקביעת רמת החיים. אדם שיכול להרשות לעצמו את מה שרק ירצה, נתפס כיותר מאושר. אל המציאות המוכרת הזו באה הקורונה, והכניסה אי וודאות לגבי מה יהיה מחר.
יש לקוות שהקורונה תתקן את העולם הלא-מציאותי, שבנינו לעצמנו בעשורים האחרונים. אנחנו מייצרים לא את הדברים שאנו צריכים כדי לחיות טוב, אלא את מה שנוכל למכור. משחקים זה עם זה במסחר, כמו בקוביות. כך קיבלנו עודף אמצעים, עודף כסף, והתחלנו לחשוב שאלה החיים, ובזה צריך למלא אותם. אנו עובדים כל כך הרבה שעות, חיים באפיסת כוחות, לא רואים את המשפחות – וזה כבר לא מתקבל על הדעת. גם המצב האקולוגי שאליו הידרדרנו עם שאיבת כל אוצרות הטבע וזיהום הסביבה האקולוגית, לא מאפשר להתפרעות להימשך.
אם היינו עושים חשבון נכון, עם כל הרובוטיקה והטכנולוגיה של היום, היינו מגלים שרוב אוכלוסיית העולם כלל לא נצרכת בשוק העבודה. אפשר לייצר בקלות את כל מה שנחוץ לכל בני האדם ולתת לכל אחד מרווח נשימה, זמן איכות, אפשרויות ללמוד ולהתפתח, לתרום לקהילה. ודאי שזה דורש שינוי תפיסה והכנה חברתית-חינוכית רחבה, אבל בגדול התמונה ברורה.
למעשה הקורונה היא סוג של תכנית הרזייה, היא תשיל מעלינו את השומנים שהצטברו, ומאיימים על בריאותנו כפרטים וכחברה. היא שלחה אותנו הביתה, קצת להירגע, עם שיעורי בית לעצמנו, לילדים, למשפחה. מי אנחנו? איך אנחנו חיים? לאן אנחנו שואפים?
כדאי לחשוב עם מה אנחנו מסיימים את החיים, מה יכולה להיות התוצאה הכי יפה, ועליה לעבוד כבר מעתה. בכל יום, בכל שעה. זה צריך להיות משהו כל כך נפלא, שימשוך אותנו להרפתקה גדולה.
החכמים הגדולים שחיו לפנינו גילו שהתכלית הגבוהה של החיים היא לחבר את כל האנושות באהבה. לקדם בני אדם לקשר הדדי מיוחד, שבו ירגישו "כאיש אחד בלב אחד", כמו משפחה טובה. זוהי המטרה הגדולה של התפתחותנו, וכשנתחיל לעבוד עליה ייווצר איזון בינינו לבין הטבע, שמתפקד כמערכת גלובלית ואינטגרלית שכל חלקיה בהרמוניה ובהשלמה. התאמת האדם לטבע תרגיע ותאזן את המערכת כולה, ותסלק מהעולם כל תופעה מזיקה, כמו וירוס או מגפה.
עידן הקורונה ישנה את ההגדרות שלפיהם אנו מודדים מהם חיים איכותיים, ואם נבדוק מה עברנו אפשר כבר לזהות ניצנים של שינוי. אנחנו יושבים יותר בבית, לא רצים עם מהירות הרוח לכל מיני מקומות, יש לנו זמן למשפחה, לחשוב על החיים שלנו ומה שעומד לקרות. כל זה מעורר אותנו, קצת מנענע, מעלה תהיות. בהדרגה, הקורונה תכבס אותנו, תנקה את עודף האגו שלא נתן לנו רגע מנוח ורק הריץ אותנו ממקום למקום.
איכות החיים לא תלויה במספר הפעמים שאדם יטוס לחו"ל בשנה הקרובה, אלא במידה שבה הוא ימלא את חייו במשמעות-על. שיהיה שלם עם הדרך שבה הוא חי, שידע שיש מטרה מהותית לחיים הללו, ולקראתה הוא מממש כל רגע בחייו.
מבחינה אבולוציונית, אנחנו צריכים להתפתח למצב רוחני, שהוא מעל מגבלות הזמן, התנועה והמקום. כך מלמדת חכמת הקבלה, וגם מספקת שיטה לעשות זאת. על הממד הזה חלם גם איינשטיין, שדיבר על תורת היחסות. אם בפיזיקה של ניוטון קיבלו את ההגבלות הללו כעובדה מוגמרת, בא איינשטיין ואמר שהן יחסיות ויכולות להשתנות בהתאם לתנאים סביבתיים שבמערכת הטבע. חכמת הקבלה אומרת שאנחנו בעצמנו יכולים לשנות את הזמן, התנועה והמקום כרצוננו, להיות חופשיים מהמגבלות שלהם. הדבר תלוי ביכולת ההתעלות מעל האגואיזם שטבוע בנו ומגביל את רמת התפיסה שלנו.
התפתחות כזו היא מהות החיים והיא מביאה לאושר הגדול ביותר, כי על ידה מתגלה לנו מהם החיים הנצחיים. מעל תנועה – בין הרגשת חוסר שכל פעם מתגלה לבין הרגשת מילוי; מעל זמן – שבו מרגישים רגע מלאים ואחר כך חסרים, מעל המקום – שלפעמים מלא ולפעמים ריק. מעל הכול.
הרגשת הנצח. איכות חיים!
מן המקורות
"הרוחניות הוא מקור החיים והתענוג".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", קמ"ה
"כל הדורות, מעת תחילת הבריאה עד לגמר התיקון, נבחנים כמו דור אחד שהאריך את חייו עד שהתפתח ובא לתיקונו כמו שצריך להיות".
בעל הסולם, מאמר "השלום"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו – חיים חדשים 1238, איכות חיים בעידן הקורונה
