הימים האלה של סגר הקורונה שהושיבו את כולנו בבית, הביאו עמם מחשבות על הגדרה עצמית. מי אני, מה אני? אני זה הקריירה שלי? המקצוע או מקום העבודה שלי? ומה מגדיר אותי כמוצלח, הכבוד שרוחשים לי, המשכורת שמשלמים לי, הרכב שעומד בחנייה? ומה אם חס ושלום כל זה לפתע יילקח ממני, איך אז אגדיר את עצמי?
אולי רק כשאני כבר לא אהיה כאן, אפשר יהיה להגדיר מי הייתי? או מה השארתי בעולם? ואם כך, אני זה ילדיי, עסקיי, נכסיי, או מה בדיוק? לא פשוט להגדיר מהו האני של האדם.
אנשים שעלו לארץ ממדינות אחרות, בעיקר בגיל מבוגר, חוו לעיתים משהו דומה. יכול להיות שהם היו בעלי מעמד חברתי, עם השכלה ומקצוע מכובד, ופתאום כאן מצאו את עצמם בדיוטה התחתונה. בלי שפה, בלי משרה, בלי דירה. כאילו מחקו להם את כל החיים, וזהו, כלום לא נשאר. ומי אתה?
גם עידן הקורונה צפוי למחוק מהמפה עסקים, מעסיקים ועובדים. הוא יעורר בעוד ועוד אנשים את השאלה הלא פשוטה: מי אני אם לא המקצוע שלי?
דווקא עכשיו חשוב לדעת שלכל אחד ואחת מאיתנו, לכל אדם באשר הוא אדם, יש תפקיד מיוחד בחברה האנושית. תפקיד מיוחד שנתן לו הטבע, ואותו אנחנו צריכים להשתדל למלא. תפקיד גבוה ורם, תפקיד נעלה – לארגן את האנושות כחברה אחת, כמשפחה אחת. להוביל את כל בני האדם לצורת קיום נצחית ושלמה.
קשה לקלוט במה מדובר ואנחנו אפילו לא חולמים שמצב כזה ייתכן, ואף על פי כן ההזדמנות לכך ניתנת לנו עכשיו. מנקודת מבט זו, אפשר לראות את נגיף הקורונה כאחד האמצעים שפותחים בפנינו שער לעולם חדש.
במסגרת התפקיד המדובר אני נדרש להיות חלק מהמערכת האינטגרלית הכלל-אנושית, ולספק לכל האחרים דוגמה טובה. בלעדיי, המערכת הזו לא תהיה שלמה. עליי לבנות קשרים טובים בין בני האדם, עד לרמה של אהבה. זה מתחיל מלהביא לידיעת כולם שאנחנו שייכים למערכת אינטגרלית אחת, קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. תקופת הקורונה מסייעת לנו לקלוט את התמונה.
אם מדברים על תעסוקה, אין מקצוע חשוב יותר מאשר לסייע לתובנה הזו להדהד ולחלחל ללבם של אנשים. מי שיתחיל לעסוק בכך, ימצא את ההגדרה העצמית הייחודית שלו.
לא תכונות האופי מגדירות את זהותו העצמית של האדם, אלא שורש הנשמה שלו. כך מלמדת חכמת הקבלה. שורש הנשמה זהו המקום הייחודי שלי בתוך מערכת הקשר הכללית בין כולם. מצד הטבע כולנו קשורים במערכת אחת, ונקודת הקשר שלי עם כל באי עולם, אלה שחיו בעבר ואלה שעוד יהיו בעולם, היא שנקראת שורש נשמתי. תכונות האופי שלי, המקצוע שבחרתי לעצמי, כל מה שעשיתי בעולם הזה – הם תוצאה בלבד משורש הנשמה.
איך אני מוצא את שורש הנשמה שלי? עליי לנסות להתקשר לכולם. לחקור את נקודת הקשר איתם, לבדוק אותה, לסובב אותה מצד לצד, עד שאראה איך דרכה אני קשור לכל הנשמות ולכוח העליון שבתוכן – כוח של השפעה טובה, של אהבה ונתינה טהורה.
למה חשוב לחפש את השורש הזה? כי כך אני מגיע לנקודה הנצחית שלי, לקיום הנצחי שלי. כל אדם נועד לכך, כל אדם מסוגל לכך, ובלבד שישקיע בעניין את תשומת הלב הנדרשת.
יוצא שדווקא במאמצים למצוא את הקשר העמוק שביני לבין כולם, אני אוכל למצוא את עצמי, את הזהות האינדיבידואלית שלי, ולהגדיר מי אני.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו – חיים חדשים 1231
