יום כדור הארץ, המצוין היום, הוא יום בינלאומי המציין מודעות להגנת הסביבה של כדור הארץ. מאז נכנסה הקורונה לחיינו אנחנו רואים יותר ויותר איך הטבע מנהל אותנו. אבל במה אנחנו מנהלים את הטבע, אם בכלל?
נכון לעכשיו, אנחנו לא מנהלים במאומה. אנחנו רק מדכאים וגוזלים, הורסים ומזהמים את כדור הארץ. תשומת הלב העיקרית שמתעוררת במין האנושי בוחנת בקור רוח מה עוד אפשר לגזול מאוצרות הטבע; איך לסחוט ולכבוש את מה שנראה לעיניים האנושיות כגולם נחות דרגה שבא לשמשנו.
אל תטעו, לאדם יש שכל מפותח, ועם זאת, באופן מעורר תמיהה, הוא לוקה בחוסר תחושה קיצוני ולא מרגיש שמערכת הטבע היא אורגניזם חי ונושם, שהיא האימא והאבא שלנו, ואנחנו? רק אורחים לשעה. כל כך התרגלנו לכדור הארץ שהפסקנו להרגיש שהוא הבית שלנו. בית, פשוטו כמשמעו.
ותארו לעצמכם מצב כזה: מגיע אורח לביתכם, והוא תולש את הדלת מהצירים, לא עוצר לנגב את נעליו מהבוץ, עקבותיו המזוהמות מוליכות ישר למקרר, שם הוא משליך מאחורי גבו כל מה שבלס ונגס, ירק ומעך, וממשיך הלאה לחדרים: שובר צנצנות, קורע וילונות, שורף כיסאות, ועושה את צרכיו על השטיח. כך מתנהל המין האנושי על פני כדור הארץ ובתוך מערכת הטבע.
אם היינו מגלים כוכב אחר לחיות בו, גם אותו היינו מחריבים ורומסים. האנושות היא תופעה שאין מילים לתאר. האגו המשתולל שלנו מעוור את עינינו ולא מאפשר לנו לראות את הנזק שאנחנו גורמים יום ביומו. ואפילו אם לרגעים אנחנו מצליחים לראות ולהרגיש כאב על הרס הטבע, אין כל כוח להגיע להחלטה משותפת לעצור את עצמנו. האתגר גדול עלינו.
גם לא נצליח בקלות. חכמת הקבלה מסבירה שכדי לנקות את כדור הארץ עלינו לנקות קודם את עצמנו, לנקות את האגואיזם שטבוע בנו, שמפריד בינינו וגורם לנו ללכלך זה על זה, ומסביב. במידה ונתקן את הפנימיות שלנו נוכל להסתכל לחוץ ולראות בבהירות מהי מערכת הטבע, איך היא פועלת בסנכרון מושלם ומה תפקידנו בכוח. אז נדע בחוש חדש איך להתייחס כראוי לזולת ולסביבה – לחי, לצומח ולדומם.
אם אין אהבה בין יושבי הבית, אין אכפתיות לבית עצמו. בית מטופח הוא בית שגרים בו אנשים אוהבים, משפחה שמשקיעה ביחסים, תא שדואג שכולם כאחד עושים לביתם.
לכן אם ברצוננו לכבד את כדור הארץ, להרכין בפניו את האגו ולא רק ליום אחד בשנה, עלינו להחליט שלא חוזרים לעסקים הרגילים של טרום הקורונה לפני שלומדים דרך ארץ; מבינים איך להתייחס זה לזה והופכים לחלק אינטגרלי תורם במערכת הטבע, חלק מועיל לכוכב הלכת שלנו.
זאת עבודה שאין חיונית ממנה דווקא בעת הזו, וכולם כאחד חייבים ליטול בה חלק. ילדים, נערים, בוגרים וסבים, כולם צריכים לעבוד על ההתחשבות זה בזה, על שרירי הוויתור. בואו נתחיל מהכלל שלימדה אותנו הקורונה: לא לעלות אחד על השני, לתת מרחב נשימה, להעניק מקום פנוי מעצמנו – שני מטר מסביבנו. לא שולחים ידיים, לא צועקים, לא מצפצפים, נוהגים בסבלנות. יש מקום לכולם.
