שממשלות יעשו חשבון נפש על הטעויות שהן עשו בעשרות השנים האחרונות, מה זה קשור אליי? אני הרסתי את הטבע? ובכללי, בשורה התחתונה זה וירוס, לא מורה בבית ספר, אז די עם הפילוסופיות.
מזדהים עם הגישה? מסתבר שאתם מנצחים ברוב גדול. ובכל זאת, למציאות יש תכניות משלה, כנראה, והיא לא מתחשבת עם מה שאנחנו נוטים לחשוב. תכל'ס, האם מעבר לחבישת מסכות וכדומה, יש משהו נוסף שאני אישית יכול לעשות כדי להביא לסיום מהיר יותר של סיוט הבלהות?
אמנם חשבון נפש הוא מושג שעולה לאוויר בדרך כלל באזור יום כיפור, אבל המהדרין אומרים שבעצם כל יום שעובר הוא לא חוזר. לפני השינה, כדאי לעשות איזה חשבון איך עבר עליי היום, מה עשיתי, האם פגעתי במישהו, מישהו פגע בי, מה עשיתי עם עצמי. חשבון עם החיים שלי. כשמישהו מקבל איזו מכה גדולה, חס ושלום, כמו מחלה קשה או אובדן, גם אז באים הרהורים וחשבונות על מה קורה איתי בחיים, למה זה בא אליי. והיום, מכת הקורונה נפלה על כולנו כאחד.
ראש ממשלה בבריטניה, מנקה רחובות בסין או ברוקר בניו יורק, כולם שווים בפני הנגיף שלא עושה חשבון לאיש, לא מתחשב במעמד, בקשרים או במצב חשבון הבנק. שבו בבית, בלי להוציא את האף. יום כיפור של העולם לא יהיה ביטוי מוגזם. אם במצב כזה נאמר "אני מציית לכללי ההתנהגות שנקבעים, וכל השאר זה עניין של קברניטי המדינה", יכול להיות שהסיפור לא ייגמר בטוב, כי יש דברים שאפשר לתקן רק דרך מעורבות אישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
אני חי בעולם הזה ומשפיע על מה שקורה לא רק בבחירות. בכל רגע ורגע אני משפיע על הסביבה הקרובה אליי, אבל גם על הסביבה הרחוקה. בסך הכול, כולנו ביחד עושים שינויים במערכת הטבע הגדולה. ומפני שהמערכת היא גלובלית ואינטגרלית, כלומר מקושרת בכל חלקיה ונמשכת לאיזון כולל, כשאנחנו משבשים אותה, חוסר האיזון המערכתי מתבטא בכל מיני תופעות כמו מגפת הקורונה. מבחינה מסוימת אפשר לומר שכל מה שאנחנו מרגישים מהטבע, זו בעצם תגובה של המערכת על השפעות רעות או טובות מצדנו כלפיה. הדבר קשור אליי? לחיים הפרטיים שלי? אם גם אני יושב בבית ולא יודע מה יהיה עם העבודה, והפרנסה, והילדים, ובכלל – כנראה שכן.
מאיפה אני מתחיל חשבון נפש? מהשאלה הפשוטה: במה פגעתי? מה עשיתי שהטבע שחרר עליי כזה וירוס ששיתק אותי?
הטבע כמו אומר לי עכשיו, במצב הנוכחי הכי טוב שתשב בבית, בריתוק, בלי להתקרב לאף אחד, עד שתבין איך עליך להתקשר נכון לכולם. ראה איזה חיים בנית לעצמך, איזה עולם. איך מתייחסים בני אדם לזה בחוסר התחשבות ובברוטליות, איך הרסתם גם את כדור הארץ. הגעתם למצב של הופכיות גמורה מהאינטגרליות של מערכת הטבע, ועל זה באה תגובה. אז כנראה שאני, כן גם אני, פגעתי איכשהו באינטגרליות של המערכת שבה אני חי. בעוד שכל חלקיה משלימים מארג אחד מושלם, בכלל לא בטוח שאני נמצא באותה המגמה.
הכול יחסים, בשורה התחתונה. הרי איך אנחנו מסתדרים בתוך המשפחה? לכל אחד יש צרכים משלו, ואנו משתדלים מכל הלב לספק אותם כפי יכולתנו. ברור שנתחשב בילדינו האהובים לפני שניקח משהו לעצמנו. פעם חיו כך גם בחמולות משפחתיות, כשכל אחד הרגיש כמו איבר בגוף ודאג לשלומם ולבריאותם של כולם.
אפילו בכפרים הייתה בעבר אווירה קהילתית, אבל עם הזמן האינטרסים האישיים הרסו כל חלקה טובה.
האם אוכל לדאוג כמו במשפחה טובה גם לשכונה, לעיר, למדינה, ובסופו של דבר לכל העולם? איך אוכל לקשור את עצמי בצורה אינטגרלית לכולם? ברור שהדבר מנוגד לדאגה הטבעית לעצמי ולילדיי, ובכל זאת, אם אצליח איכשהו לקבל כזו רגישות גם לאחרים, הרי אז תיווצר התאמה גדולה יותר לאינטגרליות המערכתית. סביר להניח שלא יהיה אז מקום לשום וירוס ושום מכה.
אני לא יכול לפטור את עצמי בתשלום הארנונה או מס ההכנסה, ולסמוך על ראש העיר או ראש הממשלה שינהל את העניין בצורה נכונה. לא הוא שצריך לדאוג לכולם, אלא אני. וזה בדיוק מה שהטבע רוצה להראות לי: לא תוכל לקנות בכסף את מה שצריכים לקנות על ידי דאגת הלב.
בלי פיתוח רגש של אהבה אי אפשר להתחיל לדאוג נכון לכל אחד ואחד. משום כך השאלה החשובה בחשבון הנפש האישי צריכה להיות: האם אני מבין שמוכרחת להתפתח בי אהבה לכולם?
הטבע דוחף אותנו לאינטגרליות מלאה, שנרגיש את כולם כמו אחד. למעשה זו הדרגה הבאה באבולוציה של המין האנושי, כפי שמלמדת חכמת הקבלה. מבינים או לא, הטבע לא מחכה לנו ומכריח אותנו להתחשב זה בזה. אז אולי היינו שמחים לוותר על כל עידן הקורונה, אבל האופציה הזו ירדה מהשולחן.
ברור שאני לא מסוגל לאהוב שמונה מיליארד בני אדם, או שמונה מיליון כאן במדינה. אפילו עם שמונה בני משפחה אני בקושי מצליח להסתדר. ברור, טבעי ומובן. אבל אני יכול לבקש. לבקש כוח של אהבה. ממי? מהטבע, מהכוח העליון במערכת הטבע שמחבר את כולה כאחד. ולמה כך מסודרים הדברים? כדי שנפנה אליו, שנלמד להכיר אותו, שנבקש שיחלק כוח אהבה, לכולם, שיעשה אותנו מקושרים כאגודה אחת, באהבה בינינו, ומחוברים אליו. כוח האהבה, הכוח האחד.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו – חיים חדשים 1223
