בואו נדבר רגע על שוק הנפט העולמי. בזמן שאנחנו התכנסנו בבתים, מחפשים אוריגמי חדש שהילדים עוד לא הספיקו לעשות בחודש וחצי האחרונים, שוק הנפט נכנס למערבולת. ירידה של 75% בתעופה, והפסקה כמעט מוחלטת של שימוש בתעבורה בקנה מידה בינלאומי, הביאו להפסדים עצומים לשוק הנפט. אומנם מן הראוי היה שמעצמות הנפט רוסיה ומדינות ערב יעשו יד אחת ויורידו את תפוקת הנפט. אבל במקום זאת, גישות ישנות של חשיבה אגואיסטית הביאו לכך שסעודיה ורוסיה נכנסו ליריבות, סעודיה הורידה מחירים לרצפה, ושוק הנפט הגיע להתמוטטות. עד שטראמפ התערב וקיצץ את תפוקת הנפט ב-13%. שיא היסטורי.
אנחנו יכולים לשבת בבית, לקרוא את כותרות העיתונים ולהרגיש שמחה לאיד על ששונאינו חווים מפולת שמטעינה לנו את המצברים, אבל התמונה רחבה יותר. אנחנו קשורים במערכת אחת גלובלית, בה גם אנחנו וגם שונאינו משפיעים זה על זה, זה על איכות חייו של זה באופן קריטי. בדיוק כמו שהקורונה לא נשארה סגורה בגבולות סין, אלא נדדה מאדם לאדם והפילה את כל העולם לאותה תהום. לכן חכמת הקבלה לא רואה בהפסדו של האחד נצחונו של אחר. אלא רק כאשר כל בני האדם יחושו מרוצים ובטוחים בחייהם, זו תהיה חברה בריאה שבה גם אנחנו נהיה מאושרים.
המפתח להניע את הסטרטר נמצא בידיים שלנו, עם ישראל. כדי שהעולם יצליח לחזור לאיזון כלכלי בריא, עם ישראל צריך להיות הראשון לתת דוגמה לכל העמים. לא דוגמה שנשענת על קנה רצוץ של העולם הישן, אלא כמה מהר אנחנו מוכנים ללמוד את הלקח שהקורונה באה להורות לנו, וליצור פה עולם חדש, שפוי יותר, בריא יותר, צנוע יותר והרבה יותר פועל מתוך מחשבה של ערבות הדדית.
עולם שפועל מתוך מחשבה תחילה, שאושרו של האחד תלוי באושרי הפרטי ולהיפך. עולם שבו אף אחד לא יהיה שוטה להאמין שאם אני אצמח על גב האחרים, אני באמת ארגיש מסופק בחיים.
עולם שבו נביט בעיניים צלולות ברשת הקשרים הבלתי נראית שקושרת בינינו, ונזרים לה נפט אמיתי של חיבור ודאגה לאחר במקום רעל של שנאה הדדית.
