בליל הסדר שאל אותי חבר מאיטליה שערך איתנו את הסדר הווירטואלי אם הוא יכול להחזיק במסורת הזו גם מכאן ולהבא למרות שהוא לא יהודי מלידה.
אז עניתי לו ולשאר הצופים, שעל פי חכמת הקבלה, יהודי זה רוח, הלך-מחשבה שכולו להשפיע לבריות, רגש מיוחד ועמוק שנוצר באדם שרוצה להשתוות לכוח העליון ולהביא את האנושות להרגיש כאיש אחד בלב אחד. אף אדם לא יכול להיוולד יהודי, למות יהודי, או סתם להיות יהודי, שלא מתוך בחירה מודעת ורצון עצמאי. זו תכונת נתינה שצריך להשיג ולרכוש.
המילה "יהודי" נגזרת מהמילה ייחודי, כמובא במקורות: "כתוב 'איש יהודי' ובמדרש נקרא 'יחידי' – שדבוק בנקודת חיוּת, ששם מקום האחדות" ("שפת אמת"). כלומר, אם אדם מייחד את הכוח העליון וקובע שהוא הכוח היחידי שראוי למלוך ולקיים את העולם, אז הוא נקרא "יהודי". ואם הוא יורד מקביעה זו, הוא כבר לא "יהודי".
ביסודו של עולם יש שבעים אומות ואין ביניהן אף אומה "יהודית". זאת מכיוון שהיהדות היא אידאה, ורעיונות אינם מוגבלים לאזור גיאוגרפי, שפה, או כל גדר חומרית אחרת. הראשון שקיבל על עצמו את רעיון הייחוד היה אברהם. לפני אלפי שנים, אי-שם בבבל העתיקה, הוא גילה כי כוח אחד מסובב את העולם לפי חוק יחיד של חיבור והרכבה. אברהם מצא שהאדם בנוי מצד הטבע בצורה אגואיסטית, בגישה הופכית של פירוק ופירוד, והוא למד איך להרכיב על הרצון הגולמי הזה כוונה שדומה לכוונה שפועל בה הטבע העליון. בכך היה לעברי, עבר בעודו בחיים למרחב רוחני וייחד את כוונתו עם כוונת הכוח העליון – הפך יהודי.
אברהם חיזר על פתחי אוהלי בבל, צעק את הגילוי ברחבי מסופוטמיה המאובקת, ואותם מעטים שהייתה בהם נקודה פנימית שהזדהתה עם דבריו, נהו אחריו ליישם את תורתו. לא היה להם דבר במשותף זולת הנקודה הרוחנית שנפתחה בהם, והובילה אותם להיות יהודים. הם הפכו לקבוצת בית אברהם, וברבות השנים הפכו עם ישראל – עם שכולו מוכוון יָשָׁר אֵל, לכוח העליון.
העם הזה לא נספר בין העמים, כמו שכתוב במגילת אסתר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". העם הזה לא קיים ולא נספר כי כל אחד מבני שבעים אומות העולם אשר מוצא בתוכו נקודה של רצון, נקודה של השתוקקות לגלות את הכוח שקושר ומשלב יחד את כל חלקי הבריאה נחשב יהודי. אם לא ישתוקק לכך, הוא לא נקרא ולא ייקרא יהודי. כמו שכתוב: "וייחד יתרו – שייחד ליבו לאל אחד ונעשה יהודי" (בעל הטורים על שמות, יח, ט). שוב ושוב, יהודי זו לא שייכות ללאום, זו שייכות לרוח, זה לחיות לפי הכלל הגדול בתורה: ואהבת לרעך כמוך".
העיקר שנהיה בחיבור, בינינו ואל כוח הטבע העליון. העיקר שנתקרב לחיים הרוחניים של העולם, שהקורונה מקרבת אותנו אליו. העיקר שנהיה יהודים.
