כלב מסוג פומרניאן בהונג-קונג נמצא חיובי לנגיף הקורונה. המקרה היחיד הזה שהתרחש לפני כשבוע הספיק לייצר בהלה בקרב בעלי הכלבים והחתולים ברחבי העולם. אבל אפשר לנשום לרווחה, מרגיעים המומחים, חיות מחמד לא נדבקות ולא מעבירות את הנגיף. אולם האם ייתכן בכלל שבני אדם יכולים להדביק את חיות המחמד שלהם באיזה נגיף, במשהו?
התשובה היא כן. אנחנו חיים בעולם מקושר על כל רבדיו, ומה יותר מנגיף הקורונה ממחיש לנו זאת בימים אלו? משבר הקורונה הוא לא עוד תוצאה ממשבר האקלים, אלא הוא משבר חברתי ביסודו. זהו גילוי של האגו הגובר בכל אדם ואדם ובין כלל בני האדם. הכרה גלויה עד כמה אנחנו כחברה אנושית מפורדים איש מרעהו, ועד כמה אנחנו שונים בתכלית מהטבע הכולל.
הטבע הוא מערכת חוקים קבועה ומוחלטת. הוא גלובלי, אוניברסלי ואינטגרלי. אנחנו לעומתו אגואיסטים. אומנם אנחנו חיים את העולם הגדול ורק מבקשים להתפרנס וליהנות, אבל עושים הכול לטובתנו, ולרוב על חשבון הזולת.
מתוך קרבתם אלינו במהלך השנים, ספגו חיות הבית את קרינת תחלואי האגואיזם שלנו ונהיו דומות לנו במידת מה, ואת הנתון הזה נצטרך להכניס בתחשיבי השינויים הנדרשים בקשרים בינינו. כלומר, להתייחס אליהן מעתה אחרת, ולבדוק שגם הן מתייחסות אלינו אחרת.
לכן, כדאי שנהיה ערים לתהליך המתקרב: הכוח שהקורונה מייצגת משנה את העולם, דוחף ומסובב אותנו בעדינות, ראש למטה ורגליים למעלה כמו לפני לידה. הכוח הזה בא כדי להפך את דרך המחשבה וההרגשה שלנו, את צורת הרצון, את המניע האגואיסטי האנושי.
אם עד עכשיו האנושות עבדה לפי תוכנה של ספיחה, כמו שואב אבק ענק שמסתובב בעולם ובולע לקרבו הכול, היום היא עוברת תכנות והתאמה לחוקי הטבע. תכונתה תהפוך להיות מכוונת למסירה, והפלט שיצא ממנה יהיה של אכפתיות לזולת ודאגה הדדית.
עם זאת, מעבר לפעולה האינטנסיבית של כוח הטבע על הרכיב האנושי שבו, הוא פועל במקביל על כל חלקיו, גם על הדומם, הצומח, והחי. כן, גם על חיות המחמד שלנו. כולם עכשיו עוברים שינוי גדול, מכיוון שכולם קשורים זה לזה ושייכים לאותה מערכת מורכבת, משולבת ואינטגרלית.
לכן על כל בני הבית לפעול מעתה והלאה בהתקשרות ובדאגה הדדית, ולדאוג שגם חיות המחמד יעברו את השינויים העתידיים באופן טוב ויפה. להתייחס אליהן בצורה כזו שירגישו מה נדרש מהן. והן ירגישו, אל תחשבו שהן לא מבינות. או לשחרר אותן מאיתנו ומעול האנוכיות שלנו.
