ערבים זה לזה או תלויים זה לצד זה. היש משפט הולם מזה לימי הקורונה? מה אנחנו מפספסים בהבנת הקשרים שבין אנשים ובין מדינות? והכי חשוב, אילו תנאי מעבדה דרושים כדי לפתח הגנה מלאה מפני הקורונה ושות'?
הנגיף שהגיח אל חיינו כך פתאום מלמד שדווקא במציאות גלובלית יש לפרט כוח עצום. מגפת הקורונה מתפשטת במהירות: כל אחד שלא נוהג באחריות מפיל את כל הסובבים אותו, ונוצרות תגובות שרשרת ללא סוף. וכך, למרות העובדה שהעולם נראה ענק, הוא נתון בידיו של כל פרט ופרט, יהיה מי שיהיה.
"הכלל והפרט שווים זה לזה", מלמדת חכמת הקבלה. לפי חוק זה אין בכלל אלא אוסף של פרטים ולא יותר, ולכן הכלל תלוי בכל פרט ופרט; אי אפשר להוציא מהכלל אפילו פרט אחד קטן, כי זה ישבור את הכלל; וכשמשמידים איזה חלק פרטי מהכלל, מיד הכלל נפגם וחסר בו אותו הפרט.
קלקול שמתהווה באחת מהדרגות בטבע משפיע על כולן, והווירוס הקטנטן מצביע על קלקול גדול שנעשה ברמה הביולוגית של מערכת הטבע. הכול מתחיל בראש, כמו שנהוג לומר, וגם כאן זהו לב הבעיה: הקלקול ברמה הביולוגית הוא תוצאה מקלקול ברמה גבוהה ממנה, רמת המחשבות והרצונות של בני האדם. כדי לרפא את המגפה, יהיה עלינו להבין תחילה מה לא בסדר ביחסים בינינו, ביחסי האדם עם עצמו, עם הסובבים אותו ועם האנושות בכלל. כשנגיע לדיאנוזה נכונה, נבין מה הביא לכך שנוצרו עיוותים כמו וירוס הקורונה. כנראה שהיחסים בינינו מתנהלים לא לפי הקוד שנוהג בכל מערכת הטבע האינטגרלי, המקושר, וכתוצאה מכך גרמנו לבעיה ברמה הביולוגית, הוצאנו אותה מאיזון.
כשמתבוננים בחלקיק הקטנטן הזה, נגיף הקורונה, עולה המחשבה שאם היה לו שכל, רגש, רצון לשלוט, הוא היה היום מלך העולם. מי יכול עליו? חלקיק קטן שמוציא את האוויר מכולם, מגמד מעצמות אדירות ועושה צחוק ממנהיגי עולם. הופך את כולם לקטנים וחלשים מול הטבע. פעם העולם לא היה כל כך מקושר, ובעיות יכלו להישאר באזורים מסוימים. כיום, העולם גלובלי ואינטגרלי, ובעיה שפורצת בקצה אחד של העולם הופכת לצרה משותפת לכולם. האם בכל המתרחש פועלת חוקיות כלשהי שאיננו מבינים?
לפי חכמת הקבלה זהו בדיוק העניין. בטבע יש חוק כללי שאומר שכולנו חלקים ממערכת אחת אינטגרלית שנקראת "אדם". כל חלקיה קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, ללא יוצא מן הכלל. אמנם אנחנו לא יכולים לעכל זאת עדיין, אבל אין זה משנה את העובדה שבמערכת כזו אנו קיימים.
המערכת אומרת שאנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה ביחסים טובים. מהם בדיוק יחסים טובים? תלוי את מי שואלים… וברצינות, גם את ההגדרה הזו עלינו ללמוד בדיוק, כי מצד הטבע אנחנו אגואיסטים וכל אחד מפרש את הטוב לפי מה שמתאים לו. לכן, כצעד ראשון, לעשות טוב פירושו ללמוד את מבנה המערכת האינטגרלית, ולפעול יחד כדי להחזיק ולקיים אותה.
במערכת אנחנו קשורים זה לזה, ולכן עלינו לקיים יחסים של ערבות גלובלית. כל פרט צריך לדאוג לעצמו ולכולם באותה מידה. הערבות הגלובלית היא מעל כל החילוקים, כל ההבדלים, כל המרחקים שיש בינינו, מעל כל המטרות הפרטיות שיש לכל אחד. הערבות הגלובלית חייבת להיות הקשר שמעל הכול, זה שיקבע את הקשרים הפרטיים בין כולם. לא מדובר בכלל מוסרי יפה, אלא בחוק הטבע העליון. חוק הטבע שהוא לבדו קיים, וכל יתר הכללים וצורות ההתנהגות רק יוצאים ממנו.
כיום חוק הערבות הגלובלית מתגלה יותר ויותר. הטבע בא ללמד אותנו מי אנחנו, עד כמה אנחנו הפוכים ממנו, ומה עלינו ללמוד כדי להיות חלק אינטגרלי בתוכו. הטבע כמו אומר לנו: 'אני מוכן עכשיו לקלוט אתכם כחלקים אינטגרליים בתוכי'. אם נצליח לקיים את חוק הערבות, נביא את כל כוחות הטבע לאיזון השלם, למצב שמוגדר במערכת כ"גן עדן".
התלות ההדדית קיימת בינינו גם עתה, כפי שמראה מגפת הקורונה, ומהות התפתחותנו היא להפוך אותה מתלות הכרחית לתלות רצונית. כלומר, לא שהטבע יחייב אותנו להבין שאנו מקושרים, דרך מכות משותפות, אלא שאנחנו עצמנו נגלה עד כמה קשר הדדי הוא דבר רצוי ונעלה, שבזכותו אנו יכולים לפתוח לעצמנו חיים חדשים לחלוטין. חיים של חיבורים, קשרים טובים והשלמות הדדיות, שיאפשרו לנו להרגיש את השלמוּת ששורה בכל הטבע.
אנחנו צריכים ללמוד באיזה עולם אנחנו קיימים: מי אנחנו ומהי מערכת הטבע שבה אנחנו נמצאים; איך אנחנו תלויים במערכת ומה אנחנו גורמים לה; כיצד היחסים בינינו משפיעים על המתרחש בדומם, צומח, בחי ובאנושות; ואיך מערכת הטבע, בהתאם לזה, מגיבה על פעולותינו. מתוך זה נבין איך נוכל להקים בית יפה לכולם. ולא רק בית ארצי, אלא גם משכן נצחי, שלם, למעלה מהחיים הביולוגיים שלנו, בדרגה גבוהה יותר. על ידי התקשרות מאיכות חדשה בינינו נוכל להיכנס למערכת שהיא אינסופית, בלתי מוגבלת בזמן, מעל חיים ומוות, בלי שום הגבלות. לא יהיה גבול לתפיסה ולקיום שלנו, ולרמה כזו אנחנו מקבלים עכשיו הזדמנות להגיע.
אם כן, מתחילים מלימוד המערכת הכללית של הטבע ומקומנו בתוכה. אחר כך מבררים איך נוכל להתארגן בינינו כדי להתחבר למערכת, כי מצד הטבע האדם נוצר כאגואיסט, הפוך מהמערכת המקושרת. כאן באה חכמת הקבלה ומלמדת כיצד מספר אגואיסטים יכולים להתקשר ביניהם כדי לבנות התאמה למערכת הטבע. העבודה נעשית בקבוצות קטנות של כעשרה אנשים לערך, ויש בזה שיטה שלמה שלא כאן המקום לפרטה. בגדול, המשתתפים לומדים את מבנה המערכת והחוקיות שנוהגת בה, ומשתדלים לבנות ביניהם יחסים אינטגרליים, כלומר מעל האגו הפרטי של כל אחד. בהדרגה, האדם מפתח יכולת להרגיש את הרצונות של האחרים, ומקבל מכוח הטבע האינטגרלי גם רצון וכוח למלא אותם. קבוצה כזו מהווה מעבדה לפיתוח אנטי-אגו. בדרך זו אפשר להביא את המין האנושי לתפקד בהתאם לטבע הבריא, ובכך לספק לאנושות את החיסון המושלם מפני כל וירוס, מגפה או מכת טבע אחרת.
לסיכום, חוק הערבות הגלובלית אומר שכולנו שייכים למערכת אחת, וחייבים להתקדם להרגשה שאנחנו מנגנון שבו כל אחד תלוי בכולם. זוהי הנוסחה של הטבע לחיים נפלאים, שלמים ונצחיים, ויותר ממנה כלום אנחנו לא צריכים. וכך, דווקא מבעד למשבר הגדול, מתקרבים אלינו החיים החדשים. שיהיה לכולנו בהצלחה!
מן המקורות:
"הכוחות השליליים הללו המתגלים במצבים, הם סיבות התקדמות שבאנושות, שעל ידיהם היא מטפסת ועולה כעל שלבי הסולם. והמה בטוחים לתפקידם, להביא האנושות עד לשלב האחרון של ההתפתחות, הוא אותו המצב המקווה, הנקי מכל שמץ וכל דופי".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, עיתון "האומה"
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו – חיים חדשים 1212
