סורק הלבבות

ופתאום הגלאי מצפצף. עצור. אסור לך להתקרב יותר לאדם שמולך. למה? היחס שלך אליו לא טוב, ואתה עלול להזיק לו ולך. נשמע כמו סצנה מסרט מדע בדיוני? כך הולכים להיראות חיינו, כשנגלה איך אנחנו משפיעים זה על זה.

המאה ה-21 תחייב אותנו להתאים את טיב היחסים בינינו, לרשת הקשרים שסוגרת אותנו מכל עבר. עידן הקורונה נותן לנו שיעור ראשון ביחסים, כשהוא מראה שמצד הטבע כולנו מקושרים. לכן, אם יש סיכוי שתזיק למישהו, אתה חייב לשמור ממנו מרחקים. לשים מסכה, כדי לא להעביר וירוסים רעים.

את המרחקים שהיו בין הלבבות, הפכה הקורונה לכללי ריחוק חברתיים. כנראה שהיינו קרובים זה לזה בצורה לא טובה, נצלנית משהו, ולכן השלב הראשון היה קודם כל להפריד. אבל האבולוציה לא סתם מרחיקה בין פרטים, שכן החיים מתפתחים מחיבורים מורכבים יותר בין ניגודים מתגברים.

כשנקלוט את מגמת ההתפתחות, נרכז את המאמצים בכך שההתקרבות המחודשת בינינו תהיה קודם כל פנימית, בין הלבבות. ככל שיהיו לנו מחשבות טובות ביחס לאחרים, באותה המידה נוכל להתקרב גם חיצונית.

ובהדרגה נגלה, שרק אהבה שלמה לכולם תוכל להקנות לנו חופש פעולה מוחלט, להפוך אותנו לבלתי מוגבלים בכלל, ממש גיבורי-על.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בישיבת הכתבים