איך מצאתי פתרון לבעיה רפואית קשה שהייתה לי?
בימים האחרונים התחלתי לסבול מבעיה רפואית קשה. לא נעים לספר, אבל אני משתף כאן את הפרטים על מנת למנוע סבל מאחיי, בני האדם באשר הם. זה התחיל לפני קצת פחות מחודש, גירוד ופריחה די חלשה בקצות האצבעות, לאחר מכן פריחה קצת יותר חזקה שהופיעה בתדירות גוברת והולכת בכל מיני מקומות מוזרים בגוף.
אני לא היפוכונדר, אבל יש גבול לכל תעלול. התחלתי בחיפוש רופא בזמנים קשים אלה של הקורונה. בטח שמעתם איך זה הולך בימינו, המושג הוא "טלמדיסין", רפואה מרחוק. כמה רחוק? מתברר שבעצם די קרוב.
הרופא הסימפטי בקופת החולים דיבר איתי מספר דקות ועלה מיד על הבעיה, הפריחה צצה בכל פעם שאני שומע את המושג "לחזור למצב שלפני הקורונה". זה משפט שגורם לי לפריחה הכי חזקה. אבל גם מושגים כמו "אסטרטגיית יציאה" ו"התנעת הכלכלה מחדש" מעוררים פריחות קלות וגירודים שונים.
בשיא הרצינות, מישהו רוצה "לחזור למצב שלפני הקורונה"? מה היה לנו "לפני הקורונה"? היחס בין האנשים היה מחפיר, היו פקקי תנועה, זיהום אוויר, אבל בעיקר, מרוץ אינסופי אחר כל מיני דברים שעכשיו, תודה רבה לקורונה, מתברר שאין בהם צורך קיומי.
האם חיוני שיהיו שלושים סוגי יוגורט בסופרמרקט? מתברר שכנראה זה לא ממש קריטי. האם חייבים לנסוע לאנטליה לבטן-גב במטוס דחוס? כנראה שלא. אז מה כן צריך? יחסים טובים עם המשפחה שלך זו התחלה יפה, אחר כך יחסים טובים עם השכנים. ויחסים טובים ברמת המדינה, זה כנראה עדיין גדול עלינו.
זה ההסבר, והוא מגיע באדיבות שליח בדמות וירוס הקורונה מטעם הטבע או מטעם כדור הארץ. סך הכול שליח לא כזה מפחיד, הוא גורם לכולם לשבת רגע בנחת ומאפשר לחשב מסלול מחדש. כולם ראו בטח פעם סרטים על המאפיה, גם שם השליח הראשון שבא לגבות את החוב הוא חביב, זוכרים איך נראה השליח השני? והשלישי? אנחנו בחוב ענק לטבע, והשליחים מטעמו יהיו סימפטיים בדיוק כמו הגובים של המאפיה, שלא תגידו שלא אמרו לכם.
אז הנה הפתרון שלי לבעיה הרפואית הקשה שחוויתי, יחסים טובים עם הסובבים. קצת מוזר בהתחלה, אבל יש מומחים לנושא והכול מוזמנים להתנסות. בהצלחה לכולם!