הגל השני מכה בעוצמה, התחלואה עולה ברמה מדאיגה והמצב מפחיד עד מבהיל: מעל 561 בני אדם מתו בישראל מתחילת החודש מסיבוכים של קורונה. על רקע העלייה במספר החולים הקשים, בבתי החולים נערכים כבר לפתיחת מחלקות קורונה נוספות, ועובדי המעבדות הציבוריות מזהירים ש"בחורף תהיה קטסטרופה שלא נוכל לעמוד בה".
גם בעולם יש כאוס לא נורמלי: מניין המתים הרשמי של הקורונה ברחבי העולם, מאז פרצה המגפה בסין בדצמבר 2019, חצה את המיליון. וארגון הבריאות העולמי העריך כי רף הקורבנות הכולל עלול לחצות את שני המיליון לפני שהאנושות תשתלט על המגפה.
זו כבר לא ידיעה חדשותית שמניין קורבנות הקורונה מטפס בחדות, אך יש מספר נוסף חשוב שלא מדברים עליו: אלה שחיים. מיום ליום הקורונה מגבילה אותנו יותר, לוחצת עלינו ומשפילה אותנו עד עפר. הקרקע נשמטת תחת רגלינו ואנחנו מעופפים בחלל הריק, חיים בחוסר ודאות, בלי יכולת לעשות משהו בנדון.
הקורונה הגיעה בדיוק כשחשבנו שאנחנו גדולים וחזקים יותר מהטבע, שכלום לא יפגע בנו. הקורונה מכתיבה לנו איך לחיות, תחת אילו מגבלות, ובכל פעם שאנחנו ממרים את פיה ומתפרצים נגדה, מגיעה התגובה – החל מסטירת לחי מצלצלת ועד מוות נוראי. עוד מעט נתחיל לפחד מהצל של עצמנו ונהיה מוכנים להקשיב לקריאת הטבע אלינו.
שלא נתבלבל, נגיף הקורונה הוא לא תופעה ביולוגית כפי שנראה לעין בתפיסתנו הצרה. הקורונה מגיעה מרמה גבוהה יותר, מתוך מעמקי הטבע והחוקים שמתקיימים בו, ומשם היא מקרינה על הרמה הביולוגית. על פי חכמת הקבלה, הטבע הוא מערכת מקושרת שמתקדמת כל הזמן ליתר חיבור, איזון והרמוניה, והיחידים שמפרים את חוקי החיבור שבטבע הם אנחנו, בני האדם.
במקום להתקיים בחיבור ובהדדיות כמו כל חלקי הטבע, הפירוד בינינו גדל מיום ליום עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להתייחס לשני אפילו בצורה אנושית מינימלית ולחוס על בריאותו וחייו. ביחס הרע שלנו זה לזה פתחנו צינור לנגיף לעבור מאיתנו לאחרים, ומהם אלינו.
אנחנו מעבירים זה לזה גלים של שנאה, גלים קצרים, קשים לזיהוי, אבל הם קיימים בינינו. כמו שלפעמים אנחנו מרגישים ביחס של מישהו כלפינו, טוב או רע – איפה הוא מורגש? כך הקורונה נישאת על גבי גלים של יחס שנאה, עוברת מאדם לאדם.
זו גם הסיבה שהסגר הזה לא יועיל. הוא רק יתיש אותנו, יסחט אותנו כמו במכונת כביסה, עד שהאוזניים יפתחו והלב יסכים להשתנות. למעשה, גם אם ניכנס כל אחד לתוך חליפת מגן ולא נצא מהחדר, הקורונה תמשיך להתפשט בינינו בצורה פנימית, כי לא העיטושים אלא המחשבות מדביקות אותנו במחלה.
והמסקנה? גם הריפוי נמצא בינינו, ביחס שלנו לזולת. אנחנו נצטרך לחיות עם הקורונה או עם וירוסים אחרים, עד שנעלה מהדרגה הנמוכה והחייתית שלנו לדרגת אדם, עד שננטרל את המחשבות הרעות על האחרים. כשנתחיל להתחבר, לשמור איש על רעהו, להרגיש שכולנו אחד, והקיום שלנו תלוי בקשר טוב בין כל בני האדם, אז נטהר את המרחב בינינו. גלים של אהבה יעבירו כוח טוב בין כולנו, ולא נצטרך לפחד מכלום. שום דבר לא יזיק לנו. שום דבר.
