מתי נצא מהסגר? לא זו השאלה החשובה. מתי תיגמר הקורונה, זה מה שבאמת חיוני לתפוס. מחלה היא ביטוי של חוסר קשר נכון בין חלקים שונים בגוף, ומגפה היא ביטוי של חוסר קשר נכון בין חלקים שונים בגוף הכלל-אנושי. הקורונה מראה שאין בינינו קשר נכון. כאילו שלא ידענו זאת גם קודם, אבל עכשיו כבר אי אפשר להתעלם.
אחים ואחיות, אם זה לא ברור, אנחנו על מסלול של התרסקות. אל תתבלבלו מהמספרים שיורדים, אחרי פתיחת הסגר הם יעלו, כי אנחנו לא מטפלים בשורש הבעיה. היחסים הרעים בין בני אדם הם השורש לכל המחלות. כך כתוב במקורות שלנו, כך גילו החכמים הכי גדולים. אנחנו חכמים יותר מהם? לפי התוצאות כנראה שלא.
כל הטבע מחובר, כל חלקיו מקושרים זה לזה, ומה שקורה ברמה מסוימת בטבע משפיע על כל האחרות. המין האנושי הוא המפותח ביותר בטבע, ולכן יש לו גם את יכולת ההשפעה הגדולה ביותר על כל מה שמתרחש. לא רק בהרס הסביבה האקולוגית אנחנו אשמים, העניין חמור הרבה יותר מזה. יחסו הגרוע של האדם לזולתו הוא שמכניס מטען שלילי לכל הטבע, ושיבושים כמו קורונה או שריפות רק משקפים את חוסר האיזון המערכתי שהאדם גורם.
תכל'ס, מה עושים כדי לצאת בשלום מהסיפור הזה? עושים מהפכה. תפיסתית. חינוכית. תרבותית. כלל-חברתית. מכריזים על צורך לאומי ועולמי בשינוי טבע האדם.
מיצור שחושב רק על עצמו ואת כל האחרים דורס, ליצור שמרגיש שהוא חלק ממנגנון אחד כולל. אדם שלומד ומפתח יכולת חדשה להתחבר לכל אדם אחר, מעל כל חילוקי הדעות וההבדלים בגישות. כמו אחים שונים במשפחה, כמו איברים בגוף. בעולם המקושר שיצרנו, לא יעזור לנו שום דבר פחות מזה. ככל שנקדים להבין זאת, נחסוך לעצמנו סגרים והגבלות, בידודים ומסכות, משברים כלכליים וחרפת רעב. אפילו מלחמות עולם שעלולות להשמיד את רוב האנושות, ולהכריח את הקומץ שישרוד לתפקד "כאיש אחד בלב אחד".
בסוף יהיה פה עולם יפה, כי לשם דוחפת האבולוציה והטבע לא טועה. כל השאלה כמה סבל עוד יידרש, ומי יישאר לראות את ההפי אנד.
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן
(צילום: כרמלה עזריאל)
