– איך מרגיש הציבור הישראלי בסגר השני, כפי שאתה, הרב לייטמן, רואה זאת?
– קשה לראות היום ציבור שעליו אפשר לדבר. אין פה גוף אחד, אלא הרבה חלקים ומחנות.
– האם נוכל לצאת מהסגר השני חזקים יותר, בריאים יותר?
– לא. להיפך. ככל שהמגפה מתמשכת הפלגים השונים יותר שונאים זה את זה. מתגלה עד כמה אנחנו זרים, נבדלים, רחוקים זה מזה.
– ומה לגבי המצב הכלכלי?
– אין סיכוי לשיפור. כך אמרתי עוד לפני הסגר הראשון.
– למה?
– כי אנחנו לא עושים מה שצריך.
– למה אתה מתכוון?
– כל הסגר הזה בא כדי שנתחיל להרגיש שאנחנו שייכים לאומה אחת, תלויים זה בזה, ולכן מוכרחים להתקרב מלב אל לב. למרבה הצער הדברים האלה לא נעשו, ולכן הקורונה ממשיכה.
– האמת היא שבסגר הזה כבר נגמרת לאנשים הסבלנות, והם עוד יותר מתפוצצים זה על זה.
– אם לא עכשיו נפעל לקירוב הלבבות, נגיע גם לסגר שלישי, גרוע בהרבה.
– עד כדי כך?
– למה שלא? איזה שינוי לטובה עשינו שמגיע לנו להירפא מנגע הקורונה? להיות עמידים מולה?
– נקווה שבאמת ימצאו כבר את החיסון לקורונה.
– אין. החיסון נמצא בנו. אנחנו צריכים בעצמנו לשנות את התנהגותנו, כדי שהווירוס הזה לא יפגע בנו.
– מהי מהות השינוי?
– חיבורים טובים בין אנשים. נטייה ל"ואהבת לרעך כמוך".
– מה הקשר לסגר?
– הגענו לשלב התפתחותי שבו בלי קשר משלים בינינו, לא נוכל לשרוד. הטבע יכה בנו עוד ועוד.
– בדרך כלל הצרות מקרבות בינינו, עכשיו גם זה לא קורה.
– לכן הגיוני שיהיה גרוע יותר.
– תן לנו צעד ראשון בכיוון חיובי.
– אנחנו צריכים מבוקר ועד ליל, בכל הרשתות, בכל אמצעי שרק אפשר, לשטוף את עצמנו עם המסר שחובה להגיע לאהבת הזולת. וכשזה יקרה, הקורונה תתחיל להתרחק, עד שתיעלם. ולא רק מישראל, אלא מהעולם בכלל.
– האנושות תלויה במה שקורה בארץ?
– לגמרי.
> נכתב על בסיס ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן
