בסוף שנת 2018 פקד רעש חזק את העיר פאלו שבאינדונזיה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר. אזהרת צונאמי פורסמה ברחבי מדינת האיים, אך על החוף האקזוטי בילו מאות שהתכוננו לפסטיבל שנתי. במקום להימלט על נפשם, חלקם הביטו על גלי הענק שמתהווים וחלקם טיפסו גבוה על העצים כדי להינצל. מכת הטבע הרגה מאות בני אדם ופצעה מאות נוספים.
האנושות בימי הקורונה מתנהלת בעצלתיים, בדיוק כמו הבליינים השאננים על חופי אינדונזיה. סערה שנייה וגדולה של קורונה מתקדמת אלינו במהירות רבה, ואנחנו רק מצביעים על תנועת הגלים המרהיבה, אבל לא רוצים לשמוע, לא מוכנים לקבל שזה נחשול ענק שמתקרב לשבור ולמוטט חומות של מים על חופינו.
האטימות לא התחילה מעידן הקורונה אלא עשרות שנים קודם. כבר תקופה שמדברים יפה על כניסה לעידן חדש, על עולם חדש מופלא שבפתח, על זמנים חדשים. אבל בפנים ישנה התנגדות עזה, כמעט לא מודעת, לשינוי שדופק בדלת. ועכשיו השינוי כבר כאן וטרם השכלנו להיערך לקראתו.
עוד לפני מאה שנה אמר בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, שאנחנו נמצאים בתקופת המשיח. "משיח", על פי הקבלה, הוא כוח מושך. כוח טבע שמושך את האנושות להסתכלות חדשה על המציאות. עלינו לא רק להיערך לקראתו, אלא אף לסייע לו. לא להיסחף על ידו, אלא לזרום איתו. ובמקום זה אנחנו דוחים את השינוי שבא מצד הטבע, חוסמים את כניסתו בדרך הרצויה והטובה. חושבים לעצמנו ש"נאכל ונשתה כי מחר נמות, ואם לא נמות, אז בואו לא נעשה חשבונות גדולים". אנחנו בעצמנו מקשים על המעבר לתפיסת העולם החדשה, והפיגור מורגש בנו כמשבר כואב.
הצונאמי הגלובלי שמתקרב בא לשנות את יחס האדם לחברה ולעולם. להראות שהעולם הוא עגול, שהחברה האנושית היא אחידה ומקושרת על פני קרום כדור הארץ. כדי להיערך ולעכל את הגל, להכיל את המסר, עלינו להיות מחוברים בינינו, מאוחדים כמו הטבע השלם. אחרת לא נשרוד.
הבעיה היא שאנחנו משתמשים באגו האנושי שלנו בצורה מופרזת והתוצאות הן הרס של הדומם הצומח והחי, של כל הסביבה האקולוגית שלנו. משבר הקורונה אינו משבר חולף. זהו אירוע משנה מציאות. לכן חייבים להפנים כי העולם הקודם לא ישוב בקרוב לתפקד במתכונתו הקודמת. חייבים לשנות את הטבע האגואיסטי שלנו לטבע אלטרואיסטי. במקום לדאוג לנצל לטובתנו את כל משאבי הטבע בלי חשבון, עלינו לחשוב מחדש, להביט בדאגה על התמונה השלמה, ולהביא לאיזון לפני שיהיה כאן אסון.
זו הסיבה למכבש הלחץ שמורגש על בני אדם בימינו. הטבע לא חוסך ופועל במגמה מואצת לקראת אחדות המין האנושי, בין אם נלך עימו או בין אם לא. אנשים עלולים לאבד את עשתונותיהם אם לא ייעשה צעד קטן לשינוי.
והצעד הזה מתבטא במערכת חינוך כלל-עולמית שצריכה לקום ולהתארגן במהרה. ביישום של שיטת חינוך אינטגרלי שתכין את האדם לצורת החיים החדשה. כשם ששרשרת מערכות החינוך שבנינו לאנושות – מגן הילדים ועד האוניברסיטה – הפכו את הפרא שבאדם לכשיר לחיים ולחיי חברה, כך עלינו לחנך כל ילד וזקן לקשר ולתלות הדדית שמאפיינים את העידן הנוכחי. להסביר בנועם שכל מכות הטבע נוחתות כדי שנתחבר יחד, שנייצר בינינו את כוח החיבור, כי כך רצון הטבע, שנהיה מחוברים כאיש אחד בלב אחד.
השכלה וחינוך בעזרת משחקים יצירתיים ועזרי טכנולוגיה מתקדמים יובילו לפרספקטיבה נכונה ולשינויים פנימיים. אז איש לא יזיק לחברו, איש לא יפגע בטבע, ומתוך חיבור לבבי מתקדם הלומדים יתקרבו ביניהם, יהיו חברים טובים. אז הם יהיו רגועים, ירגישו תמיכה וביטחון. אחריהם המבול.
