פרק: שניים עשר

בריאות הנפש

תוכן עניינים:

ספר קול – לחצו להאזנה:

הסתכלות על ה"אני" ועל המציאות הסביבתית

המחשבות והרגשות שלנו מוגדרים כמשתייכים לתחום הנפש, אולם בפועל אין דבר כזה נפש. יש תפיסת מציאות, שהיא תפיסה של ה"אני" בתוך המציאות. אדם מוגדר על ידי הסביבה כבעל נפש בריאה כאשר תפיסת המציאות שלו תואמת את תפיסת המציאות הנפוצה בחברה שבה הוא חי. שיבושים בתפיסת המציאות או בהסתכלות על עצמי ועל הסביבה, יגדירו את האדם כמי שסובל מבעיות נפשיות. זוהי הגדרה כללית בלבד, לא הגדרה מדעית, קלינית.

למחלה גופנית יש תסמינים פיזיולוגיים או כימיים, ולכן אנחנו יכולים לאתר אותה באמצעות בדיקות ולטפל בה באמצעות תרופות או ניתוח. הרופאים עושים השלמה של החוסר בצורה מלאכותית, והאדם לא מרגיש את התופעה, הוא אינו מרגיש שהוא חולה. אם אדם סובל לדוגמה מלחץ דם גבוה, הוא מקבל בכל יום תרופה וכתוצאה מכך הוא אינו מרגיש את התופעות. כמובן שהאדם עדיין חולה, אבל הוא לא מרגיש כך. לפעמים תופעות פיזיולוגיות נובעות מחוסר איזון שמקורו ברמות רגשיות, הן יכולות להיות בעיות פסיכוסומטיות או בעיות פסיכיאטריות.

אפשר לומר שלכל אחד יש פחדים, חרדות, דיכאון, הפרעות בהרגלי האכילה וכדומה, והם לא נחשבים למחלות נפש, אלא מוגדרים כשיבוש או כחוסר איזון, שגם אותו אפשר להשלים בעזרת תרופות, פעילות ספורטיבית, שיחות וכדומה.

במקרה של חולה נפש, התופעות הללו מתקיימות באופן חריג, במצבי הקיצון שלהן. למחלות נפש יש תסמינים מגוונים שמקשים על האיבחון שלהן לעומת מחלות גופניות. מחלות נפש הן שיבוש במערכת המחשבתית, הן גורמות לעיוות משמעותי בתפיסת ה"אני" ובתפיסת העולם. העיוות הזה יכול לבוא לידי ביטוי בדמיונות, האדם עשוי לשמוע קולות, לסבול מחשדנות מוגזמת, הוא עלול לסבול מפיצול אישיות, להימצא במצבים של פיצול זמן, פיצול מרחק, פיצול בין ה"אני" והעולם.

שיבוש בתוכנה הפנימית של האדם

מחלות הנפש הפכו לנפוצות. מלבד האחוז הגבוה של החולים, אפשר לומר שלפחות עשרה אחוזים מהאנשים סביבנו סובלים מבעיות נפשיות, על אף העובדה שאינם מוגדרים כחולי נפש. האנשים הללו נמצאים ברחובות, במקומות העבודה. יש להם סטיות קלות, בעיות, הם משתדלים לאזן את עצמם בצורה תרופתית או בצורה אחרת וכך הם מתקיימים בתוך החברה. הם מודעים למצבם ומסוגלים להיות במצב שבו הם לא יהיו מוגדרים כחולים.

קיימת אפשרות לסייע לחולי נפש להגיע לאיזון באמצעות פיצוי חלקי, קומפנסציה. העיקר להביא אותם למצב שלא יגרמו נזק לעצמם ולחברה, שלא יאבדו את הקשר למציאות וידעו איך עליהם להתנהג. זו עיקר הדאגה שלנו ביחס אליהם. אנחנו לעולם לא יכולים להיות בטוחים שלא תהיה להם התפרצות, כי המערכת המוחית שלנו נמצאת בהתפתחות אדירה, היא מקבלת השפעה מהסביבה, השפעה מאוד חזקה, מסיבית. אנחנו נמצאים כל הזמן תחת התקפות מכלי התקשורת, החיים, החדשות, והאדם נמצא ברמת סיכון גבוה.

לכן עלינו לשמור על האנשים, לעזור להם, לעקוב אחריהם בזהירות ולראות אם הם מסוגלים להתמודד עם החיים. על פי רוב הם מחפשים חיים קלים יותר, בוחרים בעבודות פשוטות, שדורשות מהם פעולות פשוטות. הם חיים בצורה מאוד שמרנית, במסגרת קבועה של עבודה, בית, משפחה, וזה עוזר להם להתגבר על הבעיות.

מקורן של הבעיות הנפשיות ברוב המקרים הוא תורשתי, והן יכולות להתפרץ במהלך החיים בגלל אירוע או גורם חיצוני. לכן איש לא יכול לומר אפילו על עצמו שהוא בריא בנפשו, ושהוא לא חולה נפש. אם כך, תמיד עלינו להיות חשדנים אפילו כלפי עצמנו, כי השיבוש בתוכנה הפנימית של האדם יכול להתרחש בכל רגע בחיים. זו אחת הסיבות לקיומם של מבדקים רבים שנעשים לאנשים שמיועדים לתפקידים בכירים שיש בצדם אחריות כבדה וסיכון חיי אדם. מי שנמצא קרוב לאנשים שאחראים על גורלו של עם, גורלן של מדינות, יודע שישנן מערכות שלמות הדואגות לבריאותו של המנהיג. על פי רוב מזהים את הבעיה כשהיא מתעוררת ומטפלים בה בתרופות, בניהול סדר חיים נכון ובמקרים קיצוניים מכניסים את החולים לאשפוז במוסד מתאים.

נפש

הבריאות השלמה

המערכת הגופנית מקיימת את תפקוד הגוף כמו מכונה. מערכת הלימפה, מערכת הדם, מערכת העצבים ומערכות אחרות מתפקדות ומנוהלות על ידי תוכנה מיוחדת, שהיא קבועה יחסית. הגוף מתפקד כמו בהמה לכל דבר. העובדה שהתפקוד הגופני שלנו תלוי מאוד במצב מערכת העצבים והמערכת הנפשית, אינה משנה את בהמיותו של הגוף.

מערכת העצבים היא המערכת שמפעילה את הגוף ומאזנת אותו בתפקוד הרגיל, בקליטה של נתונים חיצוניים ועבודת הגוף עם הנתונים הללו. כלומר, היא אחראית על האופן שבו האדם מתפקד כלפי העולם החיצוני, עד כמה הוא יכול להתפעל מהעולם, עד כמה הוא צריך להגיב לעולם. וכאן הגוף צריך לשמור על עצמו כל הזמן באיזון. על אף קיומן של תופעות מאוד חריגות שמשפיעות עליו, הגוף הבריא צריך בעצם לחזור לאיזון מהר ולאמץ לעצמו צורת התנהגות מתאימה לנסיבות.

אם למשל מגיע עכשיו צונאמי, אז סביר שנימצא בפחד, במצב שנתפס כשיגעון, אבל זהו לא שיגעון, אלא מצב של חוסר שליטה זמני. זאת לא המערכת הנפשית. זה תפקוד כמו שיש לכל בעלי החיים, רק שאצל בעלי החיים זה יותר פשוט, הם קרובים יותר לטבע, ולכן ההחלטות שלהם הן יותר מהירות, יש פחות טעויות, ולעומת בני אדם, הם מסתדרים הרבה יותר טוב. מפני שהתרחקנו מהטבע אנחנו מתקשים אפילו בהתנהגות הפשוטה. אנחנו לא מבינים איך לפעול מול תופעות הטבע המתקרבות אלינו, ואנחנו עושים טעויות.

הנפש עדינה מאוד ויש לה תוכנה מיוחדת של התפתחות. ומפני שבנפש שלנו אנחנו נמצאים בהתפתחות שהטבע קובע, אנחנו לא מבינים את צורת ההתפתחות שלנו.

אילו היינו משתדלים להבין, היינו פותחים לעצמנו עולם ומלואו. בתוך הזיכרון שלנו נמצאים נתונים שצפים ומתממשים כל פעם בזה אחר זה, ובאמצעותם אנחנו גדלים. אלה הן הרשימות, הן כוללות את הצורות הבאות שלנו. כמו הגנים שלנו, היוצאים ומופרשים בגוף בזה אחר זה, ובאמצעותם אנחנו מתפתחים, כך יש גם רשימות, רישומים בתוך המוח שלנו, בזיכרון הפנימי, שם קיימות כל הצורות הבאות שלנו. הן רשומות בזיכרון כמו במחשב, והן יוצאות למימוש בזו אחר זו, בשרשרת, בדרך של סיבה ומסובב, בקודם ונמשך. כך אנחנו מתפתחים, וזה מה שקובע את כל קורות החיים שלנו.

אילו היינו יכולים להיכנס לתוך הזיכרון הזה, היינו יודעים את כל המצבים שעלינו לעבור. אם היינו קוראים את הזיכרון של כל באי העולם, של כל האנושות, היינו יודעים איך מרגע זה ואילך האנושות תתחיל להתקדם בקשר הדדי, בצורה סגורה, בחיבור בינינו רגע אחר רגע, יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, עד סוף החיים של כל אחד ואחד. היינו מגלים איך מולידים את הצאצאים, ואיך הצאצאים נכללים באותו מנגנון, ובאותה הרשת. היינו רואים זאת משום שבסך הכול אנחנו נמצאים במחשב גדול הנקרא "מערכת הטבע". והרשת הזאת שסוגרת אותנו יחד, כוללת את כולם בתוכה ומביאה לנו השפעה הדדית. ודווקא דרך הרשת הזאת, אנחנו יכולים לראות שבנוסף לרשת של הנפש, כולנו קשורים ברשתות מסוגים שונים. הרשתות של העצבים, של הגופים שלנו. כולנו קשורים למערכת אחת.

אמנם אנחנו מרגישים נבדלים זה מזה, אבל רק כך מתגלות לעינינו אין סוף ההתקשרויות בינינו בכל הרמות: דומם, צומח, חי ואדם. בני האדם מתקשרים ביניהם ועם כל הרמות האחרות. כולם קשורים יחד, זה "הטבע".

אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו אנחנו עומדים לקראת פתיחה והכרה של המנגנון הגדול של הטבע. אם נדמה את המנגנון לרשת מחשבים, אז השיבוש קיים במחשב של האדם, בכך שהוא אינו יכול להתקשר בצורה נכונה לרשת הכללית. העולם הוא ההתקשרות שלנו לרשת הכללית. להתקשרות הזו אנחנו קוראים "העולם שלי".

התקשרות נכונה היא מקסימום איזון בין כל המחשבים שמסביבנו, המהווים עבורנו את צורת העולם, והם גם מאזנים את ההתנהגות הפנימית שלנו. התקשרות נכונה עם מחשבים חיצוניים, עם בני אדם חיצוניים, זוהי בריאות הנפש שלנו. כשהאדם מתקשר איתם בצורה נכונה, זו התקשרות בהדדיות. התקשרות נכונה היא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו נמצאים ברשת מאוזנת, ברשת אינטגרלית, במילה אחת, ב"אהבה". זוהי הבריאות השלמה.

כרגע אנחנו עדיין מצליחים איכשהו להתקיים ביחסים שבהם אנחנו נמצאים. אנחנו מתקיימים בצורה כזאת שאנחנו רוצים להתרחק זה מזה כמה שיותר. אנחנו משפיעים זה על זה. כולנו קשורים יחד, ולכן קיימת תופעה של מחלות תורשתיות. זו לא גנטיקה, זאת אותה רשת. רשת שמקיפה לא רק את בני האדם, אלא את כל מה שיש במציאות: דומם, צומח, חי ובני אדם יחד.

האדם יודע שהוא מתפקד נכון בזכות בני האדם הנמצאים איתו, הוא מבין מהם שהוא מתפקד פחות או יותר כמוהם. ישנה איזו הסכמה כללית, שכולם רואים את הדברים בדרך דומה. אנחנו יכולים להתקדם לקשר טוב יותר, וכך נגלה שבקשר בינינו אתמול היינו מקולקלים יותר, והיום אנחנו מתוקנים יותר, וההתקשורת בינינו תהיה טובה יותר.

נפש

חובה עלינו לשנות את מערכת הקשר בינינו

אדם נורמלי מבדיל בין מציאות לבין דמיון. לאדם שאינו בריא בנפשו יש שיבוש בגבולות, הראייה שלו את המציאות מיטשטשת לפעמים וההתנהגות שלו משקפת את הטשטוש שהוא חווה. אם נתחיל לסדר את הקשר הנכון בינינו, נשפיע גם על התיקון של חולי הנפש. נכון לעכשיו אנחנו ללא ספק נמצאים בהתפתחות לא טובה. הרבה אנשים נוטים להסתגר, הרבה אנשים צורכים סמים, נמצאים בחשדנות, בפחדים. אנחנו רואים שאנשים מתאבדים, יוצאים להיהרג, משתתפים בפעולות טרור, הרבה מהם חיים בדמיון מופרך שעוד מעט הם יגיעו לגן עדן אחרי שיבצעו איזו פעולה וכן הלאה. התופעות האלה הן לא תופעות בריאות. יש שיבוש גדול בחברה האנושית.

כיום האדם מתייחס לעתיד כאילו הוא יודע מה עומד להתרחש. ואין לו על סמך מה להחליט. אין שום בסיס לְמה שהוא מדמיין לעצמו, וזה כולל את מקבלי ההחלטות הגדולים ביותר. המשבר הכללי מאפשר לנו להבין עד כמה אנחנו תופסים את המציאות באופן שגוי. כולנו תופסים את המחר לפי האגו של היום, ולא רוצים לקבל את הצורה שהטבע מציג לנו. אנחנו חיים בפיצול, זו מין סכיזופרניה, אלא שהיא כללית, ולכן אנחנו לא מגדירים זאת כמחלה. כל העולם נמצא בעיוות ראייה של המציאות, הוא לא רואה את העתיד.

האנושות אינה רואה שמחר כולנו נסבול מרעב, מחום או מקור, נחווה בעיות כמו, מחלות, מגפות ומלחמת עולם. מצד אחד כולם שומעים ויודעים, אבל מצד שני פועלים בכיוון אחר לגמרי. לא ברור למה בני האדם הולכים לכיוון הרע, כשכולם רואים זאת, לא ברור למה לא הולכים לכיוון הטוב. כולנו נמצאים בשיבוש, בעיוות, ואולי צריכים להגדיר את המצב האנושי הנוכחי כמחלת נפש.

יוצא מזה שכל העולם "משוגע", והאדם השפוי הוא זה שהולך לפי חוקי הטבע, מי שלוקח בחשבון את מה שמציג לנו הטבע, מה שמראה לנו הטבע והולך לפי חוקיו, גם אם הם נוגדים את הנוחות שלו. הטבע מתגלה לנו כמערכת גלובלית ואינטגרלית, ואנחנו לא מתאימים את עצמנו אליו, לא רוצים להתקשר בינינו בצורה נכונה, לפי הרשת הזאת, גם אם ברור לנו שרק נרוויח מכך. כל השיבושים שלנו נובעים מכך שאנחנו לא מקושרים נכון ולכן כל אחד קורא את האחרים בצורה לא נכונה.

"להיות בהכרה" משמעו להתאים את עצמנו לחיבור הנכון. כמו שבאופן טבעי הדומם, הצומח והחי נמצאים בחיבור נכון ביניהם, כך עלינו להתאים את עצמנו לחיבור נכון. אלא שאצלם בחלקי הטבע האחרים זה קורה בצורה אינסטינקטיבית טבעית, ואילו אצלנו בני האדם זה צריך להיעשות בצורה הכרתית, עלינו להגיע לזה בעצמנו.

באנושות יש כאלה שנמצאים בהכרה ויש כאלה שלא נמצאים בהכרה. קיימים אלפי מאמרים, דעות מומחים, סוציולוגים ומדענים שמדברים על כך שאנחנו חייבים להיות מקושרים יחד, וחייבים לשנות את מערכת הקשר בינינו. ולעומת זאת יש כאלו שלא מסתכלים על זה, אלא פועלים לפי הדחפים שלהם. ממש פיצול. רק האדם מקלקל את החיבור בין כולם.

כל מה שקורה בדרגות דומם, צומח וחי מוקרן מבני האדם. אנחנו משבשים את היחס ביניהם. אם בני אדם היו מתנהגים זה עם זה בצורה אחרת, לא כמו זאבים שטורפים זה את זה, אז גם כל הטבע היה מתנהג בצורה אחרת. לכן זה מתבטא גם בטבע בדרגות דומם, צומח וחי. הם לא בהכרח חייבים לטרוף כדי להתקיים. על פניו זה נראה שאחד טורף את האחר וזה גורם לאיזון, אבל העניין מורכב יותר ושייך לתחום תפיסת המציאות שלא נוכל להעמיק בו כאן. נציין רק שנושא תפיסת המציאות נחקר היום במדע, ולפיו אין עבר, אין היסטוריה ואין עתיד, אלא כך אנחנו תופסים את המציאות בתכונות שלנו. אין עולם שנמצא מחוץ לי, ואין עולם שנמצא לפני מאה מיליון שנה עם דינוזאורים, אלא הכול נמצא באדם.

קשר בנינו

הכרת המערכת הכללית של הטבע

עלינו להגיע למקום שפוי, למקום שבו התוכנה הכללית היא איזון בין כולם. איזון, כלומר כל אחד מרגיש את האחרים כמו שהוא מרגיש את עצמו, ומתנהג עם אחרים כמו עם עצמו. האחרים הם ממש כמוהו, ו"אהבת לרעך כמוך", הכוונה אתה אוהב את עצמך, תתייחס לאחרים כמו שאתה מתייחס לעצמך, זה נקרא "ואהבת". אז אנחנו מגיעים לאיזון בין כל המערכות. זה נשמע לא רציונלי, אבל אין לנו ברירה ולזה עלינו להגיע, אחרת כולנו נמות. יש לפנינו שתי דרכים, למות או לקבל את שיטת התיקון, ובאמצעות השיטה שנקראת שיטת החינוך האינטגרלי, ליצור קשר נכון בין כולם, ולאזן את המערכת.

באמצעות הסדנאות שהוצגו בפרק הקודם, יתחילו בני האדם להרגיש שפועל עליהם כוח מיוחד של אותה המערכת ומשנה אותם. הם יתחילו להרגיש שהם נמצאים במערכת כאלמנטים, כחלקים מקולקלים. הם יבינו שאם ישתדלו להפוך את עצמם לחלקים מתוקנים, המערכת תבריא אותם. כמו אדם חולה שמשתדל, הוא עושה כל מיני פעולות, הוא מתעמל וכך הוא מעורר את כוחות הטבע שבו והם מרפאים אותו. המאמצים של בני האדם מזמינים את כוחות הטבע שירפאו אותנו ויביאו אותנו לקשר בריא יותר.

עד היום האנושות לא הייתה מוכנה לזה, לא היינו במשבר כללי. רק היום אנחנו מגלים שהמערכת שלנו שבורה. האנושות לא ראתה במשברים הקודמים משברים בקשר בין בני האדם. האנושות לא חשבה שמערכת הקשר בין בני האדם שבורה. היום האנושות מתחילה לגלות שלא חסר דבר פרט להתקשרות נכונה בין בני אדם, שבזה נפתור את כל הבעיות, ובלעדיה לא נפתור אף בעיה.

רשת הקשר בינינו היא רשת מתוחכמת מאוד, זה הטבע וחדר הבקרה שלו, הנמצאים בינינו, בין כולנו. לא במקום אחד, לא באדם אחד, אלא בין כולם. לכן אם אדם יוצא מעצמו כלפי האחרים, הוא נמצא כבר בחדר הבקרה. יש בינינו רשת, קשרים, חוטים שמרוכזים בחדר הבקרה. שם מתקיימים אזורי המגע בינינו, הסינפסות, כמו במוח. שם מתקיימת כל התוכנה, כל המנגנון המיוחד. אין סוף סוגי הקשרים האלו הם בעצמם חדר הבקרה. הם מפקחים על האיזון בין כולם, ועל החיבור בין כולם.

כרגע, מצד אחד הכול מתקיים ומתקדם בבקרה מצד הרשת, מצד שני אנחנו נוהגים כחולי נפש שנמצאים בחוסר איזון בבקרה הזאת. חוסר האיזון נועד להביא אותנו להרגשת המשבר, כדי שניכנס לבקרה. קיימת בקרה מצד הטבע, מצד הרשת, אבל לא בקרה מצדנו. לכן אין לנו בכלל בחירה בדבר.

תיקון הנפש

אנחנו מתקדמים לפי תוכנה המקשרת בינינו בכל רגע ורגע יותר ויותר. אבל הגענו למצב שמהרשת שהתחילה להתקשר בינינו בדרגת הדומם, הצומח והחי, אנחנו מגלים עכשיו בינינו סוג קשר בדרגת המדבר. ולפי סוג הקשר בדרגת המדבר, אנחנו חייבים להיות קשורים בהתקשרות יותר ויותר הדדית עם אחרים, כגוף אחד, כמערכת אנלוגית, מערכת אינטגרלית. בקשר הזה אנחנו צריכים להגיע לדרגת התקשרות על פני בחירה באגו שלנו. לגלות את עוצמת הקשר, בהתקשרות בין כולם.

כך נתחיל להרגיש את חוסר ההתאמה שלנו לאותה מערכת. זה המשבר הנוכחי באנושות, שאותו אנחנו לא מצליחים לתקן ולכן אנחנו נמצאים בחוסר אונים.

אנחנו לא מבינים ולא מרגישים למה אנחנו לא מסוגלים לטפל במשבר. הוא מתרחש בכל סוגי הקשרים בינינו – בבית, במשפחה, בחינוך, בתרבות, במדע, במערכות הכספים, בכלכלה, בכל דבר. אנחנו לא יכולים להגיע לתיקון, מפני שאין התאמה בין המערכת המתגלה, לבין המערכת המקולקלת שלנו, שהולכת ומתקלקלת מיום ליום.

האגו שלנו גדל וגובר, ולכן אנחנו מקולקלים יותר בינינו ופועלים בניגוד למערכת המקשרת בינינו מצד הטבע. מצד הטבע אנחנו מקושרים לחלוטין. מצדנו, אנחנו לא מקושרים. ואת הקשר המאוזן, שבו אנחנו אוהבים את כולם אהבת נפש, אנחנו לא יכולים להרגיש, אבל הוא נמצא בתוך הטבע. ישנן צורות קשר בינינו שאותן אנחנו לא יכולים כרגע להרגיש. הן לא מתגלות לפי הרצונות שלנו, אלא לפי תוכנה של הטבע. בינתיים אנחנו סובלים, אבל יש דרך לברוח מהסבל. יש אנשים שמגלים ומרגישים איך להגיע לאותה צורת קשר, כמו במערכת הפנימית.

אהבתם את הפרק? שתפו אותנו בתגובות

אהבתם? שתפו ברשתות

הגרסה הדיגיטלית