כוח המחשבה

ספר קול – לחצו להאזנה:

איך להשתמש ברצון ובמחשבה

המחשבה היא זו שמבדילה אותנו מיתר היצורים. היכולת השכלית של בני האדם התפתחה והשתכללה עם השנים במהלך ההתפתחות האבולוציונית. האדם נמצא בהרמוניה ומנצל היטב את כישוריו, כאשר היכולת השכלית שלו תואמת את ההתפתחות הגופנית. אם ההתפתחות השכלית של האדם גבוהה מרמת ההתפתחות הפיזית, הפער עשוי להעיד על מחלה או על מגבלה פיזית כלשהי. כאשר המצב הפוך וההתפתחות השכלית נמוכה מרמת ההתפתחות הפיזית, הפער עלול להעיד על פיגור שכלי הדורש התייחסות וטיפול. במקרים כאלו, חוסר המודעות של האדם למעשיו וליכולותיו הפיזיות, עלולה לעיתים להיות מסוכנת. כאשר היכולת השכלית תואמת את היכולת הפיזית, האדם מודע ליכולותיו, ומבין מה הוא יכול לעשות, מה כדאי לו לעשות, הוא יכול לשלוט במעשיו ולבחור אותם.

כוח המחשבה הוא למעשה היכולת של האדם להבין מה הוא רוצה, מה הוא יכול להשיג ומה לא. המחשבה משרתת את הרצונות הנמצאים ביסוד האדם. הרצונות קודמים למחשבה, הממיינת אותם, בוררת את הרצונות שכדאי ואפשר לממש ובוחנת את הדרכים למימושם. לכן עלינו לראות את המחשבה ככוח שאינו עומד בפני עצמו, אלא נועד לעזור לאדם לנהל את הרצונות שלו בצורה נכונה, והרצונות הם ה"אני".

האדם יכול להתמיד במחשבה על רצון מסוים וכך להפוך אותו למשמעותי וחשוב יותר, ולחלופין הוא יכול לשכנע את עצמו שרצון מסוים לא טוב עבורו ולהמית את הרצון הזה. גם אם הרצון קודם למחשבה, השכל מאפשר לנו לשלוט ברצונות ולנהל אותם. המערכת היא מורכבת מאוד וכאשר מלמדים את האדם איך להשתמש נכון ברצון ובמחשבה, כך למעשה בונים אותו, משום שכל מעשיו הם תוצאה ישירה של פעולות המנגנון הזה. מכאן שאפשר להגיע עם האדם לתוצאות מרחיקות לכת.

ניקח לדוגמה את הרצון להפסיק לעשן. האדם מאוד רוצה לעשן, אבל בכוח המחשבה הוא יכול לשכנע את עצמו שההרגל הזה לא רצוי, לא בריא. הוא יכול לשנן לעצמו את הסכנות הכרוכות בעישון ואת התוצאות השליליות ששמע עליהן, עד שיתעורר בו פחד שינטרל את הרצון. כך האדם יכול לנהל את עצמו, את חייו, בכל תחום. אדם יכול לעורר בתוכו כוחות של חיות, כוח התמדה, לגרום לעצמו תחושת חוסן, ובאותה מידה הוא יכול לשקוע במחשבות שליליות שיגרמו לו לחולי גם אם הוא בריא. כוח המחשבה מסוגל להחיות ולהמית.

אפשר להשפיע על הזולת בכוח המחשבה

המחשבות הן החלק העליון של כל המערכת ובעזרתן אפשר להביא את המערכת לאיזון. אנחנו יכולים לרתום את כוח המחשבה להשפעה על מצב הבריאות הפיזית והנפשית של האדם, להשפעה על היחסים בין האדם לסביבה ובין האדם לעצמו.

סדנאות הן מסגרת מתאימה לעבודה עם כוח המחשבה. באמצעות תרגילים מיוחדים ושיחות לפי הוראות ממנחה, המשתתפים בסדנה יכולים לשכנע את עצמם בכל דבר שירצו. כיוון שכולנו קשורים יחד ונמצאים כאלמנטים רגישים בטבע, הנתונים לשכנוע והשפעה של הסביבה, כך האדם יכול להשפיע גם על האחרים ולא רק על עצמו.

מה שנהוג לכנות "עין טובה" ו"עין רעה" נובע מההשפעה שיש לאדם על אחרים. אפילו אם אנחנו לא מדברים עם מישהו כמו שנעשה בסדנאות, אלא רק חושבים עליו משהו רע, אנחנו יכולים להזיק לו. יש כוח במחשבה שלנו שיכול להשפיע על הזולת. המחשבה מאפשרת לנו להגיע לשליטה בקשר שלנו עם הכוחות הכלליים, כוחות הטבע העליונים המשפעים עלינו בכל מצב. כפי שרמת ההתפתחות השכלית של האדם צריכה להיות תואמת את רמת התפתחותו הגופנית, כך כדי שהאדם יהיה מאוזן, כל רצון שלו צריך להיות מלווה במחשבה.

הרצונות והמחשבות צריכים להיות מאוזנים בהרמוניה ביניהם, כך האדם ירגיש נוח וטוב. "בריאות נפשית" משמעותה שלאדם יש יכולת לקיים את רצונותיו, והרצונות שלו כפופים למחשבה. האיזון הוא לא לרצות יותר ממה שהאדם מסוגל וכדאי לו, ולא לרצות פחות מכך, כדי לא להגביל את עצמו. אם אדם יכול לנוע בין השכבות הללו, בין האפשרי לבלתי אפשרי, ובין מה שכדאי למה שלא כדאי, הוא חי חיים נוחים וטובים, הוא נמצא בהרמוניה עם עצמו ועם האחרים ומממש את עצמו עד המקסימום, בצורה הנכונה.

כאשר המערכות של הרצון והמחשבה באדם אינן מאוזנות, הרצון הוא זה ששולט על המחשבה. המשמעות היא שהאדם לא יודע איך לאזן את עצמו באופן טבעי ולכן דרוש לו חינוך. כך התפתחנו בצורה טבעית. בעבר בני האדם חיו בעולם של מחשבות ורצונות והסתדרו ביניהם בפשטות יחסית. כיום, כשאנחנו מתחילים להתקרב לקשר האינטגרלי בינינו, כשכולנו מרגישים קשורים ומקושרים במערכות שונות, מתעוררת בעיה, מפני שאנחנו סופגים מהר זה מזה מחשבות ורצונות רבים.

אנחנו נמצאים בערבוביה וכל אחד מרגיש את כל העולם. כל העולם משפיע עלינו ואנחנו משפיעים על כל העולם, ולכן האדם אינו מסוגל לכוון את עצמו, לאזן את עצמו עם כוח המחשבה הקטן שלו. יתרה מזאת, כוח המחשבה אינו שלו בלבד, משום שהמחשבות, הכוחות והרצונות מהסביבה מוקרנים עליו. הסביבה משפיעה עלינו כל הזמן.

הצגנו בהרחבה בפרקים הקודמים כיצד אנחנו חשופים לחדשות, לפרסומות, למידע המשפיעים על הרצונות והמחשבות שלנו. האדם נולד עם שלל רצונות, נטיות ותכונות ואליהם מתווספים ערכים שהוא סופג מהסביבה. האדם נמצא בסביבה שכל הזמן לוחצת עליו במחשבות וברצונות שלה, והוא חווה אותם כתדרים המשפיעים על מוחו עד שלעיתים הוא מוצא עצמו חסר אונים.

הכוח הפנימי של הקבוצה

כאשר האדם אינו מסוגל להיות מקושר נכון עם העולם, כאשר הוא אינו מסוגל לקבל את כל ההשפעות, לאזן אותן בתוכו ולהרגיש איתן בנוח, בטוב, בהרמוניה, הוא עלול לחוש בלבול וסערת רגשות. חוסר היכולת של האדם לשלוט על השפעת הסביבה הרחבה עליו, עשוי להוביל לנטייה להסתגר, להימנעות מחברה וממגע פיזי עם אחרים ועד להתנתקות מוחלטת מהחברה ובריחה לאלכוהול ולסמים.

באופן טבעי האדם אינו רוצה לצאת מגבולות עצמו. כך הוא מרגיש יותר ביטחון, בלי מגע, בלי קרבה. קשה לו לעמוד כל הזמן מול הבעיה הזאת, למיין את הרצונות, את המחשבות ואת ההשפעות החיצוניות. מתוך כך האדם מסגל לעצמו התנהגויות שהופכות להיות נחלת הכלל ומתבססות כתרבות שהתקשורת מפיצה ומעודדת.

זו המחלה הכללית של דורנו. לכן אין אפשרות לתקן מחשבות של אדם בודד, אלא יש לדאוג לאיזון הכללי של הסביבה, להשפעת הסביבה על האדם. לא כל האנשים סובלים במידה שווה מחוסר האיזון בין הרצונות למחשבות, השפעת הסביבה משתנה בהתאם לטבעו של האדם ולהתנסויות שחווה בחייו. הטיפול הפרטני באדם יכול לסייע לו להיות קצת יותר מוגן מפני השפעת הסביבה.

בסביבה שאנחנו בונים במפגשים ובסדנאות, על המשתתפים לדבר ביניהם, בהדרכת המנחה, עליהם להשתדל להשפיע זה על זה בגישה יפה ומיוחדת, כך שכל אחד יקבל השפעה חיובית מהסביבה, השפעה שתאזן את האדם, תרגיע אותו ותיתן לו כוח בלימה. באופן כזה ההשפעה החיצונית עליו לא תהיה גבוהה מההשפעה של החברה הקטנה הזאת. הוא יושפע מהקבוצה, מבפנים, ותהיה לו אפשרות להגדיל את מידת ההשפעה של הקבוצה, כך שיוכל לנהל את עצמו באופן שהוא בוחר. כך יוכל לממש את עצמו עד המקסימום, בצורה הנכונה.

השלב הראשון בתהליך הוא לקבוע לעצמנו מטרה, עלינו לברר מבין כל המטרות שיש לנו בחיים, מה אנחנו בוחרים כמטרה ריאלית שאנחנו יכולים להשיג, ושנהיה מרוצים אם נשיג אותה. השלב הבא הוא להשקיע את עצמנו בהשגתה.

האדם הוא זה שקובע עבור עצמו מה המטרה שלו: ללמוד באוניברסיטה, לבנות בית, לפתח קריירה. עליו לראות את העיקר, שיהיה מרוצה ממה שהוא קובע, ושביכולתו כל הזמן להיות מכוון בצורה כזאת שיתקדם לעבר המטרה, אבל לא באופן שיהפוך להיות מקובע. יש אנשים הרוצים להתקיים בצורה כזאת, הם אינם רוצים שדבר ישתנה בחייהם, שהיום יהיה בדיוק כמו אתמול. למעשה רובנו כאלה.

אם האדם בוחר להתקדם כל פעם, ולא חשוב באיזה תחום, עליו לדאוג לכך שהשאיפות שהוא קובע לעצמו יהיו בדרגה שהוא מסוגל לקיים אותן, כדי לא להתאכזב ולהיות מרוצה מעצמו ומההתקדמות היומיומית שלו. בהתאם לכך הוא בונה סביבה שתומכת בו, מכבדת אותו ומחזיקה אותו. כך הוא נמצא בהתקדמות וברוגע. הסביבה מחזיקה אותו לא לקפוץ למעלה ולא לרדת למטה, אלא להיות באיזון, ונותנת לו את הרגשת הכבוד.

אם נבנה סביבה כזאת לאנשים, נוכל לאזן את יחסם לחיים, והם יהיו מרוצים. גם אם לא הכול יהיה בסדר, הם יאזנו את עצמם כדי לומר שהכול בסדר. אנשים יכולים לחיות במצבים שונים. האנשים הכי שמחים ומאושרים, חיים במקומות כמו אפריקה. הם מתקיימים בקושי ולרוב רעבים, אבל יש להם הרגשה שזה מה שיש. הם אינם חיים בחברה הלוחצת עליהם כל הזמן לבדוק למי יש יותר ולמה להם אין.

היחסים בחברה מספקים להם הרגשה טובה, הרגשת שמחה. רמת החיים, ההשתוקקויות לדברים גדולים, מטרות גבוהות – כל אלו אינם תורמים לרוגע בחיים. מה שנחוץ לאדם, זו סביבה יציבה שתוביל אותו למחשבה יציבה. ויש לקחת בחשבון שאנחנו כל הזמן משתנים מבפנים.

עלינו לבנות סביבה קטנה ואיכותית

דיברנו רבות על חשיבות הסביבה כתורמת לרמת האיזון של האדם ולמצב בריאותו. הסביבה שאנחנו יוצרים בסדנה מאפשרת לעסוק בכל פעם במחשבה כללית ולטפל בה, כדי לאזן כל אחד ואחד בקבוצה. רק סביבה תשפיע עלינו בצורה כזאת שנתייחס נכון לזולת, אנחנו לא מבודדים את עצמנו, אחרת אנחנו כאילו מנתקים את עצמנו. עלינו להעמיד את עצמנו במצב שאנחנו יכולים למיין את ההשפעות בצורה נכונה. כשאנחנו מתמודדים עם בעיה בריאותית, אנחנו תמיד אומרים שהכול מתחיל בראש, אבל בכל זאת אין בנו כוח ריפוי פנימי, עלינו לקבל אותו מבחוץ. אנחנו רואים שמטפלים שונים שפגשנו בחיים, לא הצליחו להשפיע עלינו ולהוסיף לנו מחשבה חיובית.

סביבה של קבוצה היא זו שתשפיע עלינו ותאפשר לנו להתייחס נכון למצבים פנימיים וחיצוניים, ללחצים השונים שאנחנו חווים. כדי שנוכל למיין את ההשפעות ואת הרצונות עלינו לצאת מבידוד. אין לנו אפשרות לבנות עולם שלם, לכן עלינו לבנות סביבה קטנה בכמות, אבל חזקה מאוד באיכות, חזקה בעוצמת השפעתה עלינו. סביבה שממנה נקבל השפעה כל כך חזקה, שהיא תגבר על ההשפעה השלילית שמגיעה מבחוץ.

אם נדמיין לצורך הדוגמה שיש לנו משימות שונות לבצע במשך שבוע ימים, אנחנו מתרוצצים עם בעיות ולחצים, אבל אנחנו יודעים שבסוף השבוע אנחנו יוצאים לשבועיים חופש, שעליו חלמנו כבר שנים, סביר להניח שהשבוע יעבור עלינו בצורה קלה וטובה. במשך השבוע נתמודד עם כל האירועים, ונפתור אותם בצורה הטובה ביותר, כי המחשבה על החופשה מפחיתה את הלחץ ואת העצבים. זו ההשפעה הפסיכולוגית של המחשבה.

הסדנה מאפשרת לנו לייצר לעצמנו מחשבה כזאת באופן קבוע. באמצעות המחשבה, באמצעות השפעת הקבוצה, אנחנו יכולים לצאת לנופש כל הזמן ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים. בזכות השפעת הקבוצה עלינו, אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו כל הזמן נמצאים יחד בהתרוממות רוח. הסביבה היא זו שעוזרת לנו ומחזיקה אותנו. היא מאפשרת לנו להיות במחשבות, במטרות וברצונות גבוהים יותר. אנחנו לא מתנתקים מהעולם, אנחנו מטפלים בו, ובהצלחה רבה יותר, ללא עצבים, ללא מריבות. בקבוצה כולם חושבים שאנחנו חזקים, מיושבים, ואנחנו מקרינים את התחושה הזו על הסביבה.

מרפאים את עצמנו בכוח המחשבה

קבוצת האנשים בסדנה היא קבוצה של אנשים סובלים. יש להם רצון להתעלות מעל הבעיות שלהם, וזה מספיק. מה שנותר הוא ללמד אותם. בסביבה הקטנה שאנחנו בונים נוכל לייצר מחשבות טובות שיבריאו אותנו. כשאנחנו באים לתרגול בסדנה, אנחנו משתדלים לבנות יחס אחר לחיים. לבנות חיים באיזון, בהרמוניה, חיים בתוכנה מיוחדת, שלפיה הטבע מחבר בינינו. אנחנו צריכים לראות איך הדברים האלה משפיעים זה על זה, כדי לקדם אותנו למשהו גבוה יותר. במקום העולם הזה הגורם לנו סבל רב, אנחנו בונים יחס חדש לחיים, שדרכו אנחנו רוצים לראות מערכת עליונה, מערכת שבה כולנו קשורים יחד בכוח חיבור ואהבה, ביחס טוב זה לזה, כולם רגועים, בריאים, כולם מתייחסים יפה לטבע וזה לזה, ונמצאים בחיבוק, אהבה וחיוך. כך אנחנו צריכים לדמיין את העולם. בקבוצה נתרגל את היחס הרצוי, נבנה את היחסים ונעצב את צורת העולם.

בתוך הקבוצה נחייך, נקבל זה את זה בצורה יפה. זה ייתן לנו רוגע בינינו ויאפשר לנו לקבל את העולם, לא כמו שאנחנו רואים אותו, שבו "כל הפוסל במומו פוסל". כשאנחנו קמים בבוקר מרוגזים, אנחנו מסתכלים על כולם, ורואים את כולם כועסים. אם אנחנו פונים בנועם, אז אפילו אם מישהו צועק, אנחנו מגיבים ברכות, לא מתייחסים אליו בצורה שלילית. פתאום נראה שהעולם שנדמה היה לנו כקשה ואכזרי אינו בהכרח כזה.

במסגרת הקבוצה, המשתתפים מתחילים להתייחס לכל המציאות בצורה נוחה יותר, המאזנת אותם ופוטרת אותם מבעיות שונות. המשתתפים משתחררים ממעצורים, מנקים את הגוף מפסולת המחשבה המתבטאת בצורות שונות. צורות הפסולת האלה יוצאות החוצה והם בריאים יותר, וכך מהדרגה הגבוהה ביותר של ההפרעות, ועד לדרגות הנמוכות ביותר שבגוף. כך אפשר לרפא את עצמנו בכוח המחשבה. אולם זה אפשרי אך ורק אם מגיעים לסדנאות עם הקבוצה בצורה עקבית, ויחד תומכים זה בזה, וכך מעלים את עצמנו.

אנחנו מעלים את עצמנו לראיית העולם האינטגרלי והמקושר, כשאנחנו לומדים יחד בחינוך האינטגרלי איך אנחנו תלויים זה בזה. אבל עלינו להיות תלויים זה בזה בצורה יפה וטובה, כי את התלות הזאת אנחנו לא יכולים ולא כדאי לנו לבטל. השפעת הקבוצה תביא לכך שנקבל את העולם בצורה הפוכה מאיך שחווינו אותו עד כה, נגיע למצב שבו נחוש שהקבוצה שלנו צריכה להתרחב עד לגבולות העולם כולו, לכל האנושות. ובמקום להתמודד עם השפעתה הרעה של הקבוצה החיצונית שכל הזמן לוחצת עלינו, נהפוך את הקבוצה שלנו לקבוצת השפעה חזקה כל כך שנתחיל באמת להרגיש את ההשפעה הטובה שלנו והעולם יהפוך להרמוני.

קשורים במחשבות

האנושות מתקשה להמשיך ולהתפתח, המערכות הפוליטיות והכלכליות נשלטות על ידי בעלי אינטרסים והאדם הפשוט מבולבל ומסתגר, שוקע בתכניות הטלוויזיה, בסרטים ובמחשב שלו. עלינו ליצור שינויים לטובה בכל המערכות בהן אנחנו נמצאים. הכוונה היא שכל המערכות ימשיכו לתפקד, אנחנו לא מבטלים אותן. תהיה טלוויזיה, יהיה אינטרנט, נהיה בקשר עם כל העולם אבל הכול יפעל לטובת האדם.

כאשר נגיע לזה, נחיה בהרמוניה. המחשבות יהיו טובות, והן ישפיעו על כל המערכות התחתונות יותר, על מערכות העולם ועל המערכות הפיזיולוגיות של האדם. ואז נרגיש טוב, ונחיה טוב. היום העולם מזרים מחשבות שליליות לכל אדם. האגו הוא הטבע שלנו, זה הרצון האגואיסטי. אנחנו מרגישים טוב בתנאי שאנחנו קצת יותר גבוהים מאחרים. לכן אנחנו צריכים שיהיה לאחרים רע יותר מכפי שרע לנו.

כולנו קשורים זה לזה, ואנחנו מקרינים מחשבות זה לזה. וזה אומר שכל האירועים הלא נעימים שיש לנו היום בחיים, נובעים מכך שאנשים אחרים מקרינים לנו אותם. זה נקרא "עין רעה", כל אחד חושב רע על האחר, לא מתוך כוונה, אלא באופן לא מודע. אנחנו נמצאים במערכת אחת עם האחרים, אנחנו תלויים במה שהם מקרינים עלינו. לכן עלינו לחשוב עליהם מחשבות טובות. בכך אנחנו משפיעים על כולם והטוב שאנחנו משפיעים, חוזר אלינו פי כמה וכמה. אנחנו קשורים יחד, כמו באלפי שרשראות, בתלות שאין כמותה, כך שכל יחס רע שיש לנו לאחרים, בהכרה או בתת-ההכרה, הוא השפעה רעה למערכת האינטגרלית.

אין לנו אפשרות להימלט מהקשר ההדוק שלנו לאחרים ועם זאת, באופן טבעי כל אדם רוצה את הטוב לעצמו. אנחנו חיים בפיצול. מצד אחד האדם מחובר לאחרים, ומצד שני הוא לא מתייחס לכך שהוא מחובר אליהם וניזון מאותה המערכת הכללית. הוא מתייחס למערכת כאילו הוא תלוי רק בעצמו. התפיסה שלו כלפי העולם שבו הוא נמצא, איננה נכונה.

אם האנושות לא תבין זאת, נמשיך לחוות משבר המתרחב ומעמיק יותר ויותר. זו "נקודת המשבר". משבר במחשבה, משבר בתפיסה, משבר ביחס שלנו לחיים. כאן האדם צריך לתפוס את עצמו ולחשוב. אם הוא נמצא בעל כורחו במערכת אינטגרלית, תלוי בכולם וכולם תלויים בו, והוא לא מתייחס לאחרים באופן נכון, הוא חייב לשנות את היחס שלו ליחס נכון, אין לו ברירה, איננו יכולים לשנות את המערכת.

חיים בעולם עגול

האדם אינו יכול לספק לעצמו מזון, ביגוד ואת כל שאר הצרכים ההכרחיים למחייתו, ולכן הוא חייב לחיות בתוך חברה. ואם הוא חי בתוך חברה, אז המחשבות, הרצונות, גם ללא מגע פיזי, פועלים עליו. האדם חייב לשרת את החברה, והחברה צריכה לשרת אותו. היום מתגלה כבר שאנחנו תלויים בכל האנושות. כל דבר בחיינו תלוי בכל האנשים בעולם. התפתחויות והמצאות ברחבי העולם משפיעות עלינו, הצריכה שלנו מתבססת על מוצרים שיוצרו במדינות שונות, לכן עלינו לרצות בטובת כולם. אבל האדם רוצה להרוויח לעצמו בלבד, וזאת נקודת המשבר. לא יכול להיות שנרצה את רעתו של המקור שממנו אנחנו ניזונים, ולא יהיה איכפת לנו ממנו.

הגענו למצב שבו עלינו לשנות את יחס האדם לאנושות. לא רק לאנושות, אלא גם לטבע, לסביבה. אנחנו גורמים נזקים סביבתיים חמורים. אנחנו עושים זאת כי אנחנו לא מרגישים שאנחנו ניזונים מהטבע, שאנחנו ממש נמצאים יחד במערכת אחת. הטבע הוא עגול, כולל, וסוגר אותנו בתוכו, ואילו אנחנו איננו מתייחסים אליו בצורה כזאת אלא פוגעים בו. ופתאום אנחנו מגלים שכל מה שפגענו בו, חוזר אלינו פי כמה וכמה, בצרות שונות.

אם אנחנו חיים בעולם עגול, אנחנו חייבים לקבל אותו בצורה כזאת, אנחנו חייבים להרגיש אותו ככזה, שהוא שלנו, ונמצא ממש בנו. כמו אימא המרגישה את התינוק כחלק ממנה, והוא יותר חשוב לה מעצמה, כך אנחנו צריכים להרגיש את העולם. כי החיים שלנו הם לא שלנו, אלא תלויים לחלוטין בזולת.

הבעיה העומדת בפנינו כיום, היא כיצד לשנות את יחס האדם לכל הסביבה, בכך תלוי העתיד הטוב שלנו. לכן לא כדאי לנו לרמוס זה את זה ואת הטבע, כדאי לנו לאזן את החיים בינינו, ולקחת מה שאנחנו צריכים זה מזה, ולא לעשות שימוש מופרז באוצרות הטבע כדי שהם לא יגמרו בעוד כמה שנים. אם כולנו נתייחס יפה זה לזה, כולם ירגישו חיים טובים. השינוי ביחס לחיים והשיפור במצב הרוח יורגשו מיד. בהמשך יגיע גם השיפור בבריאות. אין כאן משהו על טבעי, אנחנו לא עוסקים בכוחות טבע נעלמים. הכוח נמצא עכשיו, כאן בינינו, בהשפעה הדדית זה על זה.

פרחים או טילים

אנחנו נמצאים במערכת קשורה, ובין אם אנחנו רוצים או לא, אנחנו שולחים זה לזה בכל רגע מחשבות חיוביות או שליליות, "פרחים" או "טילים". ואם מישהו שולח לנו טילים, אנחנו צריכים לשלוח לו בחזרה פרחים. אנחנו צריכים לנסות לשנות את הזולת באהבה. ברע זה בלתי אפשרי, כבר עשינו זאת פעמים רבות, וראינו שזה לא עוזר. הטבע בנוי כך שהכוח הטוב נוצר כנגד הכוח הרע והם מאזנים זה את זה. האחד מקבל והשני נותן, ולהיפך. אנחנו לא יכולים לבודד את עצמנו בעזרת חומות, אנחנו לא יכולים לנתק את הקשר בינינו, זה נגד הטבע וזה לא יקרה. אלא הקשר בינינו יהיה הדוק יותר, מערכת העצבים שלנו תעלה לרמת רגישות גבוהה יותר.

עלינו לשנות את היחס שלנו, את אופן החשיבה. אם מישהו עושה דבר שמפריע לנו, למשל מרעיש, עלינו לחשוב עליו כאילו הוא הילד האהוב עלינו, שעושה משהו טוב אבל מרעיש, ואנחנו סולחים לו על הרעש ואפילו נהנים לראותו משחק ומתפתח. הכול תלוי ביחס שלנו. לא הרעש הוא שמפריע לנו, מה שמפריע לנו הוא מי שעושה אותו, האדם הזר.

אם אנחנו סובלים מבעיה רפואית, זה לא מפני שמישהו חושב עלינו רע, אלא מפני שאנחנו חושבים עליו רע. בעצם, לאדם הזה אין כלל מחשבות עלינו. הכול נובע מתוך האדם, וזאת האחריות של כל אחד ואחד לעשות שינוי. כשאנחנו אומרים שהעולם חושב עלינו, ומתייחס אלינו בצורה רעה, זה רק מפני שכך אנחנו מתייחסים לעולם בתפיסה שלנו. כשהאדם משפיע על המערכת, היא מחזירה אליו פי כמה, באותו יחס, חיובי או שלילי.

היחס הטוב יחזור אלינו מוכפל

כדי לייצר לעצמנו "עין טובה", עלינו לחשוב שהאחרים אינם עושים רע וחפצים בטוב. כלומר, האדם לא משייך לאף אחד דבר רע, הוא נמצא במצב שהוא לא דורש דבר מאיש. ואם האחרים רוצים ממנו דבר מה, הוא מסוגל ומוכן תמיד לעזור, כך שתמיד יש לו יחס טוב, יפה ונוח לכולם. כולם מרגישים כאילו הוא לא נמצא, אינו תופס מקום, אלא אם כן הוא נמצא ליד אחרים כדי לעזור להם.

את התכונות האלה האדם צריך לנסות לסגל לעצמו. נניח שכל העולם לא דורש דבר, אלא רק חפץ בטוב, איש אינו בא בדרישות, בצעקות, האנשים אינם מפריעים, והם כאילו לא נמצאים. אז נרגיש שאין כביכול איש בעולם, ויש הרבה מקום.

אם אנחנו רוצים שהשכן שלנו יהיה חפץ בטוב, עלינו לנסות קודם כל בעצמנו להיות כאלה. נרגיש שהטוב חוזר אלינו מכל העולם ומוכפל פי כמה וכמה. במערכת כזאת של יחסים עם הזולת, במצב שבו רוצים רק טוב, אנחנו חלק מהמערכת ונמצאים בנטייה לטוב, אבל רק לפי הצורך, רק במקום שצריכים אותנו.

בסדנה נתחיל להרגיש זאת, נתחיל להרגיש דברים שקודם לכן לא הרגשנו. "הרגל נעשה טבע שני", כך זה יהיה. נקנה רגישות מיוחדת מתוך התנסות, כמו בכל מומחיות, כמו בכל מקצוע. לפני שנכנסים לא יודעים הרבה, אבל עם הזמן מתחילים לקבל רגישות, מרגישים מה היחס שלנו לעולם ומה היחס של העולם אלינו.
מתוך התרגילים בקבוצה נקנה טבע חדש וטוב. רק מתוך הרגל נקבל טבע נוסף, דרגה אחרת של החיים, של הקיום.

העולם שלנו הוא עולם מדומה

במקומות שונים מדברים על "חשיבה חיובית", ומתכוונים לדברים שונים. חשיבה חיובית היא ההרגל שאנחנו בונים בקבוצות, בסדנאות. יחס יפה זה לזה, חשיבה חיובית על הזולת, ולא על עצמנו. אחרת טבענו אגואיסטי. המשמעות של חשיבה חיובית היא לא להעריך את עצמנו יותר, לאהוב את עצמנו יותר. זאת מערכת הגנה שמרגיעה אותנו, אבל לא מתקנת דבר. זאת מערכת של פיצוי עצמי שלא יכולה לעזור לטווח ארוך.

עלינו להתייחס לכולם ביחס טוב, ללא דרישות מהם, ולהיות מוכנים לשרת אותם. כך נרכוש את כוח החיבור הנכון למערכת. אנחנו לא לבד, הגוף שלנו לא לבד, אנחנו קשורים לכל הגופים שבעולם, ותלויים בשלום כל הגופים. אפילו הבריאות הכללית משפיעה על הבריאות הפרטית. אנחנו לא מודעים לכך, אנחנו לא רוצים לדבר על כך, כי זה מחייב אותנו לנהוג אחרת בצורה שאיננו רוצים. אבל אם נסתכל על כך בצורה אובייקטיבית ורצינית, נראה שאין לנו ברירה, שבכל תחום אנחנו תלויים בכולם לחלוטין, בבריאות, במצבי הרוח, בבעיות, בחינוך הילדים וכן הלאה.

מה בכל זאת אפשר לעשות? עלינו לדמיין את המצב האידיאלי, את הקשר ההדדי בינינו. הדמיון עובד על המציאות, מאחר ודמיון, מציאות ומחשבה חד הם. אנחנו מדמיינים את העולם וזה העולם שאנחנו רואים לפנינו. אם נדבר עם אדם אחר, נראה עד כמה העולם שלו שונה מהעולם שלנו. כל אחד ואחד מצייר אותו, מדמיין אותו בצורה אחרת.

זה מורגש מאוד בין בני זוג. כל אחד רואה את המצב בצורה הפוכה לחלוטין, ולא קיים מצב אובייקטיבי, המצב הוא תמיד סובייקטיבי. האדם מצייר אותו. הוא חושב ורואה משהו אחד, ואילו היא חושבת ורואה משהו אחר. בני זוג יכולים לחיות את אותה מציאות ולחוות אותה באופן שונה לחלוטין.

אין כזה דבר "עולם", העולם הוא כפי שאנחנו מדמיינים אותו, כפי שאנחנו מייצבים אותו. אין לנו יכולת להעריך ולבקר את מידת ההשפעה של הדמיון שלנו על המחשבה. אנחנו לא יכולים לבקר ולמדוד עד כמה הדמיון שלנו פועל על המחשבה ומסובב אותה, ממש מייצב אותה לפי הדמיון. לדוגמה, אדם מסתכל על אישה שיושבת לידו ורואה אישה נעימה, יפה, אדיבה ותרבותית. אך אם אחרי חמש דקות, יספרו לו עליה דבר מה לא טוב, הוא יראה בה משהו אחר לגמרי. אין דבר אובייקטיבי בדמות שלה. האדם אינו יכול להיות אובייקטיבי, וזה אומר שהדמיון שלו מדריך אותו. כלומר, אין "עולם", אלא יש עולם שאנחנו מדמיינים. לכן העולם שלנו, התפיסה שלנו, נקראים "העולם המדומה". מדומה משום שאנחנו מדמיינים אותו. אנחנו מייצבים אותו לפי הדמיון שלנו.

אם אין עולם, אלא רק מה שאנחנו מדמיינים, אז איך כל זה קשור לכאב של האדם? מפני שלמחשבה יש כוח. במחשבות של אחרים כלפינו, במחשבות שלנו כלפי האחרים, יש דברים שמשתבשים. יש מחשבות לא נעימות ולא טובות, שמגיעות מרמת המחשבה לרמת הכוח, מרמת הכוח לרמות פיזיולוגיות יותר, עד שהן מגיעות דווקא לגב שלנו, ומהגב שלנו לעוד אנשים, וכך הלאה. כולנו קשורים בכל התאים שלנו, בכל החלקים שלנו. כולנו קשורים לכולם באין סוף קשרים.

אנחנו מוגבלים ולא יכולים לתפוס את המערכת האינטגרלית, כי אנחנו בנויים בצורה צרה, אנחנו אגואיסטים. לכן, אנחנו מדברים רק על היחס שלנו כלפי השכן, אבל בעצם יש אין סוף קשרים. ואם כואב לנו הגב, זה אומר שמחשבות לא טובות ולא נעימות זורמות בתוך המערכת הכללית, ועוברות מרמת המחשבות לרמות הנמוכות יותר עד שהן מגיעות לגב שלנו.

להתקין אנטי וירוס במחשבה שלנו

אפשר לטפל בשיבושים במחשבה, לבנות ולהתקין מעין "אנטי וירוס" במחשבה שלנו. בקבוצה ניתן לתרגל, כיצד לבנות יחס יפה כלפי העולם. נתחיל להתנהג בינינו בצורה יפה. בניית היחס היא כמו משחק במחזה. האדם עשוי להרגיש שהוא משחק תפקיד, שהדברים שהוא אומר מלאכותיים, אבל זו הדרך להתחיל ולבנות את המציאות. אין כאן אמת או שקר. כל אחד מהמשתתפים יספר לכולם כמה הם מיוחדים, יפים, כמה הוא תלוי בהם, כמה הוא צריך אותם וכמה הוא רוצה להשפיע להם ולגרום להם טוב.

זה עובד כי יש כאן שימוש בכוח הטבע, המיועד לבנות כוח חיובי. הכוח הזה מנקה אותנו ממחשבה שלילית, ומהרגשה רעה בלב, בכל דבר. הוא מנקה ומרפא וזוהי "העין הטובה". מתוך זה שאנחנו מבינים איך הטבע סידר לנו את המצב המיוחד הזה, להיות למעלה מעצמנו בצורה מלאכותית, אנחנו נוהגים כמו ילדים קטנים המדמיינים איך הם יהיו בעתיד, ו"הרגל נעשה טבע שני", אנחנו משתדלים להיות גדולים ואז אנחנו מגיעים לזה.

היכולת שלנו להתפתח תלויה בעבודה שלנו בקבוצה, בעבודה הדדית. כך נוכל להרחיב זאת לכל העולם בלי כל בעיה, ונוכל להתחיל להרגיש בקלות זה את זה בצורה פנימית. יהיה לנו קל לוותר זה לזה, להגיע להסכמה כללית, נוכל לבנות את העולם בצורה פשוטה, נוחה לכולנו, ותהיה לנו הנאה גדולה מכך ונוחות. הכול תלוי במשחק הזה.

עם ישראל הוא הכוח המשפיע לטובת כל העולם

המשחק והדמיון, הם אמצעים גבוהים מאוד, זה מה שניתן לנו. בכוח המחשבה והדמיון אנחנו יכולים לתקן את הכול. בעזרתם נוכל להיות שייכים למערכת כללית בינינו, כך שכל אחד ירגיש חיים נצחיים. כי אם אנחנו נכללים בכולם, אנחנו מרגישים את חייהם, את מה שהם מרגישים, אנחנו מסוגלים אפילו לשכוח את הכאב שלנו, לשכוח את הגוף שלנו.

אנחנו יכולים להרגיש פתאום שהעולם המדומה שבנינו בדמיון שלנו בצורה אחרת, הוא אמיתי יותר, כי אנחנו נכללים בכולם בצורה אינטגרלית, כמו הטבע כולו, ולא שקועים בבועה האגואיסטית הצרה שלנו.

כוח המחשבה פועל גם ברמה של מדינות ותרבויות שלמות. לדוגמה מדינת ישראל, עם ישראל יכול לבנות מעין "אנטי וירוס" לעולם, כך שכל העולם יתחיל לשחק אחרת, לדמיין אחרת, להתנהג אחרת. אנחנו מסוגלים לעשות זאת. היכולת הזו טבועה בעם ישראל, לכן כולם שונאים