בריאות וחולי

ספר קול – לחצו להאזנה:

הבריאות מושפעת ממערכות היחסים בינינו

כולנו שייכים למערכת טבע אחת, שבה הדומם, הצומח והחי ובני האדם קשורים ביניהם בקשר הדוק. כל מה שמתרחש סביבו פועל כחלק מאותה מערכת, ולכן עלינו להתייחס לנושא הבריאות והחולי על פי אותו עיקרון לפיו האדם הוא חלק ממערכת טבע אחת מקושרת. אם היינו מבינים יותר לעומק באיזו מידה אנחנו מקושרים ותלויים זה בזה, היינו תופסים את כל הסובב אותנו כחלק בלתי נפרד מאיתנו.

מחלה היא חוסר איזון במערכות גוף האדם, שנגרם כתוצאה מחוסר האיזון בקשר של האדם עם הסביבה, שהוא פועל יוצא מחוסר האיזון בין המערכת הסביבתית לבין המערכת הרחבה יותר – הכוח הכללי של הטבע שמנהל את כל העולם בצורה גלובלית ובהרמוניה. חוסר האיזון במערכת הקשר האגואיסטית בינינו גורם להתנגדות, להתנגשות ולהפרת האיזון עם המערכת הכללית של הטבע, שכולה נמצאת בהרמוניה.

מכאן שהיחס השלילי של האגו האנושי, משפיע על רמת הבריאות האישית של כל אחד מאיתנו ועל כל מערכת הטבע. הוא מתפשט מהדרגה הגבוהה של הטבע אל הדרגה התחתונה שלו, וכך הורס לא רק את בריאות האדם, אלא גם את כל מה שבדרגות הנמוכות ממנו. את האקולוגיה, את עולם החי, את עולם הצומח ואפילו את עולם הדומם – כך יוצא שהאגו משפיע על כל סדרי החיים שלנו. כלומר, מקור ההשפעה על רמת הבריאות הוא הרבה יותר גבוה מהרמה הגופנית ואף מהרמה הנפשית כמו "מערכת העצבים". הוא שייך למערכת הטבע הכללית, שאותה הורס האדם בגלל מחשבותיו ורצונותיו האגואיסטים.

מכאן שהבריאות שלנו אינה מושפעת רק מגורמים פיזיים כמו זיהום האוויר, חומרי ההדברה המרוססים על ירקות ופירות, שימוש בתוספים מלאכותיים בתעשיית המזון וכיוצא באלו, אלא היא מושפעת ממערכות היחסים בינינו, מהמחשבות והרצונות שלנו זה כלפי זה, המונעים על ידי האגו.

גם בעבר הפרו בני האדם את האיזון באופן דומה, אולם האנושות הייתה בשלבי התפתחות מוקדמים, בני האדם לא היו מאוד אגואיסטים, והמצב לא היה כל כך חמור. מי שחלה, מת כעבור זמן קצר יחסית וההתמודדות עם מצבי חולי הייתה קצרת מועד. תוחלת החיים הייתה נמוכה. בתקופת האימפריה הרומית לדוגמה, תוחלת החיים הייתה עשרים עד עשרים וחמש שנים, מאוחר יותר היא עלתה לשלושים, ולקראת סוף המאה התשע-עשרה היא כבר הגיעה לגיל חמישים.

כיום תוחלת החיים גבוהה מאוד. החיים נוחים יותר ולמדנו להתגבר על בעיות רבות. בבתי חולים מחסנים ילדים מיד עם לידתם מפני מחלות שבדורות הקודמים היוו בעיה גדולה, ועומדים לרשות החברה אמצעים להאריך את חייו של האדם בשנים רבות. אולם תיקון המצב לא יתרחש בעזרת פיתוח תרופות חדשות, שהרי יתגלו מחלות חדשות ומתקדמות יותר. התיקון הנחוץ הוא תיקון האדם עצמו. אם לא נתקן את עצמנו כעת, הרצונות שלנו יהיו אגואיסטיים יותר ויותר, ונהיה פחות ופחות קרובים זה לזה ופחות מתחשבים זה בזה, בצורה גלויה ובוטה. עד כדי כך אנחנו קשורים זה לזה.

 

לקיים את פקודות הטבע

מלבד האדם, הברואים בכל יתר הדרגות, חי, צומח ודומם, נמצאים באיזון עם הטבע באופן טבעי ומקיימים את פקודות הטבע. הם מתקיימים בצורה טבעית, אין להם יצר רע שדוחף אותם לנצל את הזולת. הם אמנם ניזונים מהסביבה, אולם זה לא אגו, משום שאין להם רצון לנצל אף אחד ולהרע לו.

בעולם החי, האחד אוכל את האחר מפני שכך קובעים חוקי הטבע. לעומת זאת, האדם מוכן להרוס הכול כדי לקבל רגע אחד של תענוג. אצל האדם האגו הוא זה שמנהל את החיים ואילו לבעלי החיים אין אגו. המשמעות של "אגו" היא שאנחנו רוצים להשתמש בזולת כדי לנצל אותו לטובת עצמנו, ולרעתו, ומזה אנחנו נהנים. אנחנו נהנים מהשליטה בזולת ומהסבל שנגרם לו.

כשחיה טורפת וניזונה מחיה אחרת, היא אינה רוצה להרע לה, היא רוצה למלא את הרצון של עצמה, עליה להתקיים. כך חוק הטבע דוחף אותה ומנהל אותה. למשל כשאריה טורף איילה, חוק הטבע הוא זה שדוחף אותו לטרוף אותה. הטבע מזמן לו את אותה איילה שהיא חסרת כוחות ואינה יכולה לברוח ממנו, והוא ניזון ממנה. מחקרים מראים שבעלי חיים שונים עוזרים זה לזה. אם האריות לא "ינקו" את השטח מאותם בעלי חיים שהם חלשים או חולים, על ידי כך שהם יטרפו אותם, יתפרצו מחלות שונות בסביבה, שיגרמו נזק לכל האיילות ולבעלי החיים האחרים. הם למעשה מנקים את עולם החי מכל מה שאינו ראוי לחיות.

אילו היו מתקיימים יחסים כאלה גם בין בני אדם, באופן טבעי, כמנגנון של הטבע, אנשים לא היו חיים לאחר גיל שישים, שבעים. עם זאת אם היינו מופעלים כך על ידי הטבע כמו כל יתר בעלי החיים, ומסתכלים על כך מזווית התפתחותית, ביולוגית, כמו בעולם החי, אז החיים שלנו היו גם הרבה יותר בריאים וטובים.

מכאן נגזר גם אופן ההתייחסות שלנו לשאלת הבריאות. אם נמשיך באותה המגמה ולא ניתן לעצמנו לצאת מצורת ההתייחסות הרגילה, לא נוכל לשפר דבר. לכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתמודד עם מקור הבעיה ולברר את חוסר האיזון שלנו עם המערכת הכללית. לכן השאלות: איך עלינו להתייחס לבריאות, לחיים ולמוות, לאדם בחיים, ומה על האדם לעשות כדי להיות בריא וכדי שהסביבה שלו תהיה בריאה – אינן פשוטות.

 

הבריאות האידיאלית השלמה

המערכת הכללית של הטבע כוללת שלושה מעגלים עיקריים:
במעגל הפנימי ביותר נמצא האדם – המערכת הגופנית הפרטית שלנו. המעגל הזה כולל את חוסר האיזון הפנימי שלנו בנפש, במערכת העצבים ובמערכות גופניות שונות, שבא לידי ביטוי בבעיות מנטליות ופיזיות. כל המערכות הללו נשלטות על ידי האגו, שהוא מערכת הרצונות והתשוקות, המערכת הגבוהה ביותר מכל המערכות הפנימיות באדם. המערכת הזאת שולטת על הגוף שלנו ודוחפת אותו להיות במצב של חוסר איזון עם הסביבה. אנחנו רוצים להשתמש בסביבה, להרוויח ממנה, להגיע להצלחה אישית ולנצל את כל מה שנמצא סביבנו לטובתנו.

המעגל השני הוא הסביבה. הסביבה היא סכום מסוים של אנשים אגואיסטים, שבעה מיליארד, שכל אחד מהם רוצה להרוויח מהאחר, ולכן הם נמצאים כל הזמן בהתנגשויות. זהו מצב הפוך מאיזון, ולכן האיזון אינו יכול להתקיים. זהו המעגל השני, שהוא כולו אגואיסטי ונמצא במאבק, במתחים ובחולי. הוא נמצא בחולי מפני שהוא נמצא בחוסר איזון עם המעגל השלישי, הרחב יותר, הגדול יותר, שהוא הטבע, כוח הטבע.

יוצא מכך שכולנו יחד, כל בני האדם בעולם, חייבים להגיע לאיזון בינינו, ובכך נגרום לאיזון שלנו עם הטבע. אז נגיע להרמוניה הדדית, שבה כל המציאות, שלושת המעגלים הללו: אני, האנושות והטבע, יימצאו באיחוד, בחיבור, בדבקות. המצב הזה הוא "הבריאות האידיאלית השלמה".
ההתקשרות הנכונה

מהבריאות המנטלית מגיעים לבריאות הנפשית, לבריאות מערכת העצבים, מערכות הדם, מערכות הלימפה וכן הלאה. כך זה עובד בעולם שלנו, באותה מידה שהרצונות שלנו גורמים לחוסר איזון, כך, כשנתקן אותם, הם יגרמו למצב של איזון. מדובר על רצונות כלפי הזולת, כלפי הקשר עם האחרים, על התקשרות נכונה ומאוזנת עם הזולת.

עלינו כל הזמן לחשוב איך להיות באיזון עם הזולת: אני משפיע לך, אתה משפיע לי וכולם משפיעים לכולם, כך שכולם נמצאים באותה רמה, בהדדיות. רק בצורה כזאת, כשכל אחד דואג לאחר, ניתן להיות באיזון. קשר שמתבסס על "אתה תיתן לי ואז אני אתן לך", לא נקרא איזון ולעולם לא יגרום לאיזון. רק דבר אחד יגרום לאיזון, כשכל אחד יחשוב על האחר בלי לחשוב על עצמו כלל, כשההתקשרות היא מחוץ לאדם, רק כך נגיע לאיזון.

עלינו ללמוד מתפקוד הגוף הבריא. כל תא ותא, וכל איבר ואיבר שבגוף חושב איך לשרת את כלל הגוף. אם נחשוב גם אנחנו כך, כבני אדם השייכים לגוף אנושי אחד, כשהאנושות כולה היא גוף אחד, אז הבריאות הזאת של הקשר, ההתקשרות הנכונה הזאת, תשפיע על כל אחד, מהדרגות המנטליות עד לדרגות הגופניות.

להתקשרות הדדית ויפה, שבה כל אחד דואג לאחר, ישנה השפעה על כל המערכות שנמצאות תחתיה. היא תשפיע על הרצונות הפרטיים ועל המחשבות שלנו שישתתפו בהשפעה לזולת, ומשם גם בהשפעה לכל הגוף שלנו, למוח, לעצמות, לגידים, לבשר ולעור, ובהשפעה לכל מערכות הגוף: מערכת הלימפה, מערכת הדם, מערכת העצבים וכן הלאה. כל המערכות הללו יתפקדו בשיתוף פעולה כדי שבסופו של דבר האדם יהיה במצב של השפעה לזולת. כל זה מבטיח בריאות טובה לכל מערכת ומערכת. וזאת דוגמה למידה שבה מערכת הקשר בינינו צריכה להיות מתוקנת, עד לרמה שגם מערכות הגוף יפעלו באותה הדדיות.

 

חסרה לנו ההבנה וההכרה שאנחנו אגואיסטים

ההגדרה של "ארגון הבריאות העולמי" מציינת שהבריאות מושפעת מהיחסים בתוך החברה האנושית, מהיחסים בין אדם וסביבתו. לפיכך, אם אדם רוצה להיות בריא, עליו לחיות לפי ההגדרה הזאת. אנשי מערכת הבריאות שקובעים את ההגדרות, מחויבים ללמד את האדם כיצד להגיע למצב של בריאות, ובאיזה אופן עליו להתקשר עם האחרים. על אנשי מערכת הבריאות שמדברים על העולם המקושר, האינטגרלי, שמדברים על היחס הנכון של האדם לסביבה, מוטלת האחריות לדאוג לכך שילדים ילמדו את הנושא כבר מגיל צעיר במסגרות החינוכיות השונות, ולחייב כל אדם ללמוד את הנושא. הם אינם נותנים את הדעת על כך, ואפילו אינם מפרסמים ספר הדרכה בסיסי.

אם "ארגון הבריאות העולמי" קובע הגדרה, עליו לקחת אחריות על החברה ולהביא את האדם לאורח חיים בריא יותר. על מערכת הבריאות לטפל בקיום ההגדרה שהם קבעו, ושם להשקיע את מירב המשאבים.

אם יושקע במערכת הבריאות הסכום הדרוש לטיפול המונע – לבניית הקשר הנכון של האדם לסביבה – לא יהיה צורך להמשיך ולהקדיש לה אחוזים ניכרים מתקציב המדינה, וייתכן שגם לא למערכות אחרות. האדם עצמו ישתנה ולכן כל החיים שלנו יקבלו צורה אחרת. ייתכן שדווקא דרך מערכת הבריאות ניתן יהיה להגיע לתיקון העולם כולו.

תחילתה של הדאגה לבריאות

במשך הדורות ההתפתחות שלנו הייתה מונעת על ידי האגו שהלך וגדל בנו כל הזמן מדור לדור, והקשר בין בני האדם לא היה כל כך צמוד כפי שהוא היום. בעבר אנשים חיו במרחק זה מזה, כל אחד היה עם חלקת האדמה שלו, עם הכבשים שלו, וכך עם השנים האדם הלך והתפתח.

ניתן לזהות ארבע תקופות בהתפתחות החברה האנושית:
בתקופה הראשונה האדם חי במערות והשיג את המזון באמצעות ציד ולקט מהעצים ומהאדמה. הוא ניזון משורשים למיניהם ומפירות שהיו בנמצא. אנשים עסקו בעיקר בציד ובחיפוש אחר מזון. כך חיו האנשים, כמו יתר בעלי החיים.

בתקופה השנייה של התפתחות האדם, כשהאגו גדל, האדם החל לפתח בעיקר מערכות מזון שונות, כי זה מה שהעסיק אותו. הוא קודם החל לדאוג למזון בגלל הדחף של האגו שלו. הוא עיבד את האדמה, גילה כיצד לייעל את עבודת האדמה, גידל חיות בית שיעזרו לו בציד, וגידל פרות לא רק לצורך שחיטה ואכילת בשר, אלא גם לצורך אספקת חלב. בתקופה הזאת, האדם עדיין לא היה זקוק לקשר עם בני אדם אחרים, וכך גם בעלי החיים לא נזקקו לבעלי חיים אחרים כדי להתקיים.

החיים והבריאות של חיות הבית היו תלויים באדם ובמשפחתו, וכך הם היו עוזרים זה לזה. הייתה נחיצות בכל אחד ואחד. הזקנים נשארו בבית ועזרו בעבודות הבית, הצעירים יצאו לשדה או טיפלו בבעלי חיים, ומתוך התלות שהתפתחה, באופן טבעי נוצר צורך בבני המשפחה הזקנים, ולמעשה נולד צורך בהארכת תוחלת החיים.

כך התפתחה האנושות עד שהגיעה לתקופה השלישית. לפני שלוש מאות שנים, כשהתחילה התקופה הטכנולוגית החדשה, החלו לפתח מכונות שלא היו קיימות קודם לכן. בעבר השתמשו בסוסים לרכיבה, נעזרו בבעלי החיים. לא בנו מערכות מלאכותיות, אלא השתמשו בחץ וקשת, במקל, בחרישה עם חמור ושור. כעת החלו לבנות מערכות קיטור, ומאוחר יותר בנו מערכות חשמל ועוד, עד להתפתחות שיא עכשווית במערכות הטכנולוגיות. נוצר מצב שבו אנחנו זקוקים זה לזה, ולמגוון רחב של אנשי מקצוע להפעלת המערכות השונות. כבר לא מדובר במקצועות הבסיסיים שהיו בעבר: פחחים, נפחים, סנדלרים או חייטים – הצרכים הבסיסיים שהאדם היה צריך בזמנו ביחס לגופו בלבד.

עם תחילתה של המהפכה הטכנולוגית, נוצרו הרבה מאוד מקצועות מלאכותיים: חשמלאי, מכונאי וכדומה. אנשים התנתקו מהאדמה, עברו למפעלים, וקמו גופים עם מספר רב של אנשים. החלה להתפתח מערכת בריאות, משום שהיה כדאי לדאוג לבריאות העובדים. בעלי עסקים ומנהלים במפעל, היו צריכים עובדים בריאים. גם המדינה הבינה שעליה לדאוג לאזרחיה. בעבר זה לא היה קיים.

עד לפני שלוש מאות שנים לא היה איכפת למלך אם בממלכה שלו האנשים חולים או בריאים. פרצו מגפות שהרסו ערים שלמות, ואף אחד לא היה מודאג מזה. הרופאים טיפלו רק באצילים, באנשים מיוחסים, כל היתר חיו ללא טיפול רפואי, וכך גם מתו. אולם כאשר האדם הפך להיות לבעל מקצוע מיוחד, הוא נעשה רכוש הסביבה. לכן התחילו לדאוג לבריאות הכללית, לא רק לבריאותם של יחידים. בהתאם לכך התפתחה הרפואה, כי נוצר צורך. יותר ויותר אנשים רצו להיות בריאים מתוך רצון לממש את עצמם באופן שנעשה מקובל בחברה מודרנית, וגם המדינה החלה לדאוג לכך. זוהי תחילתה של מערכת הבריאות. בהמשך החלו לפתח מכשור מתאים והוקמו ארגונים כמו קופות חולים ושאר המנגנונים המערכתיים.

היום אנחנו נמצאים בשלב הרביעי של התפתחות האנושות, שהוא השלב המודרני שבו כולנו מתחילים להיות מקושרים זה לזה כחלק מעולם מקושר המכונה "העולם העגול". וכל הטכנולוגיות החדשות וההתקשרות הממוחשבת שהתפתחו, הם כבר חלק מהעידן הזה. אנחנו נמצאים במעבר, אמנם עדיין לא מרגישים לאן אנחנו מתקדמים, אולם אנחנו נמצאים בכניסה לעולם חדש המקושר בהדדיות ובאיזון.

התפתחות הרפואה לאורך ההיסטוריה

דאגת האדם לבריאותו השתנתה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית. בדורות הקודמים האדם ראה את עצמו כחלק מהטבע, הוא חי את חייו, כשבחברה לא היו קיימות מערכות בריאות. היו מרפאים ומטפלים שטיפלו בשיטות שונות ועזרו לאנשים במידה מסוימת על ידי מתן מאכלים מיוחדים, עשבי ריפוי, ובשימוש בכוח פסיכולוגי.

מרפאים כמו השמאנים ורופאי אליל למיניהם נתנו לאדם כוח חיזוק פנימי, נפשי. האדם האמין שהוא מבריא מהמחלה, ובכוח האמונה הוא הבריא. השיטה הזאת עובדת, משום שהמערכת הפסיכולוגית, מערכת העצבים, היא המערכת הגבוהה ביותר מכל המערכות הגופניות האחרות. מכיוון שהכול בא מהראש, ניתן להשפיע בכוח האמונה על רוב המחלות של האדם, כולל המחלות ששולטות היום על החברה האנושית.

בתקופה מאוחרת יותר כבר היו רופאים, אולם משום שעל פי הנצרות אסור היה לנתח את גוף האדם לאחר המוות וללמוד, היו גם לא מעט בעיות. למרות הקשיים, הרפואה התקדמה. היא הייתה קיימת במיוחד בסביבת האצילים ובחוגים שהיו שייכים לדת, במנזרים. הרופאים היו אנשים מיוחדים, הם למדו רפואה ובנוסף למדו מדע, מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. החכמים באותה תקופה היו בקיאים בתחומים רבים, אולם ההשכלה הייתה נחלת האצילים בלבד.

מערכת הבריאות התפתחה, ובהתאם התפתחו גם המחלות. על חלק מהמחלות התגברנו, בעיקר על המגפות. פיתחנו חיסונים שונים לאחר שגילינו שכל מחלה אפשר לרפא על ידי אותה המחלה, מה שנקרא "סימיליה". כך התגברנו על המגפות, ובעצם היה עלינו להגיע למצב של בריאות. אולם הפכנו להיות חברה מלאכותית, עם אוכל מלאכותי, חיים מלאכותיים, לכן החלו להתפתח בעיות שנובעות בעיקר מחוסר האיזון בינינו, מחוסר היחס הנכון בינינו. ללא ספק, כל המחלות בחמישים השנים האחרונות נובעות מהבעיות של החברה האנושית, ולא מהבעיות הפיזיולוגיות של האדם.

קלקול אינטגרלי במערכת הבריאות

במרבית מדינות העולם כיום, אחוז ניכר מאוצר המדינה מוקצה למערכת הבריאות. אולם הקצאת התקציב אינה תורמת לבריאות האזרחים, היא נועדה בסך הכול לתת מענה למחלות קשות ולמצבי חירום. למרות ההשקעה הרבה בבריאות, אנשים חולים, סובלים ומתים ממחלות. אילו המחיר היקר היה מניב בתמורה בריאות טובה יותר, הייתה הצדקה להשקיע במערכת הבריאות סכומים כה גבוהים. היות וההשקעה אינה משתלמת, על מערכת הבריאות לעבור שינוי מהותי.

מערכת הבריאות היא מערכת אלופטית, ומתקיימת בה סתירה: הרופאים מטפלים בתוצאות, אך לא מתייחסים לגורמים למחלות, ולכן התוצאה אינה טובה. בנוסף, זוהי מערכת אגואיסטית שלאנשים העומדים בראשה יש אינטרסים משלהם, ולכן המערכת מפתחת צרכים משלה. הרופאים מעוניינים שיהיו יותר חולים, הרוקחים מעוניינים שיהיו יותר צרכני תרופות וכל התעשייה הקשורה לציוד הרפואי, לשלל הבדיקות, התרופות והטיפולים, היא תעשייה גדולה מאוד שהרבה אנשים מפיקים ממנה הון ותועלות אחרות. לכן מחלות הן האינטרס של המערכת, כדי שהחולים יזדקקו לכמה שיותר בדיקות, טיפולים, ניתוחים ותרופות. מאחר ואנחנו אגואיסטים מטבענו, בנינו את המערכת הבריאותית לפי הגישה הכללית והאגואיסטית. לא משתלם לאנשים העומדים בראשה ליצור מערכת לטיפול מונע.

המערכת תשתנה רק מתוך כך שהאדם ישתנה. עד אז יושקע כסף רב בבריאות, אולם השקעה גדולה יותר לא תשפר את בריאותנו, מפני שאת הקלקול אנחנו עושים בעצמנו, בינינו ובטבע הסובב אותנו. אנחנו לא מתייחסים לעולם בצורה אינטגרלית, ולכן גם לגוף שלנו אנחנו לא מתייחסים בצורה אינטגרלית. הקלקול הוא אינטגרלי, זהו קלקול שחוזר אלינו בצורות שונות, משום שהגוף שלנו שייך למערכת הכללית.

לכן יתגלו מחלות קשות נוספות. כי החולי נובע מהפרת האיזון בין כל חלקי הטבע, שגורם גם לגוף שלנו לצאת מאיזון. בריאות הגוף היא תוצאה ישירה של רמת האיזון בין כל המערכות שבו, ובין כל המערכות בטבע. לא נוכל להגיע לאיזון כל עוד לא נתייחס לסך כל הטבע בצורה אינטגרלית, שווה ומאוזנת. זהו המקור לחולי, והתרופה היא רק תיקון יחס האדם לטבע הכללי, וזה כבר עניין של חינוך.

 

מערכת הבריאות חייבת להשתנות לחלוטין

כעת מערכת הבריאות תצטרך לתת תשובה אמיתית לכל הליקויים שהתגלו בה, לתקן ולשנות את עצמה בהתאם לתקופה שאליה אנחנו נכנסים. היא חייבת להשתנות לחלוטין. אנחנו לא רוצים להיות חולים ולהעביר את זמננו בביקור אצל הרופאים, אנחנו רוצים להיות בריאים. נבנתה מערכת שאינה דואגת לבריאות האדם. היא אינה דואגת לאוויר הצח, לאוכל בריא. היא פשוט קיימת לצד כל הקלקולים של החברה האנושית, ומטפלת בנו כדי שאיכשהו נחזיק מעמד בחיים, וכך נתקיים. היא לא קובעת בצורה גורפת שיש לה עניין לעשות שינוי, ויש לה את העוצמה לעשות זאת, מאחר וחלק ניכר מאוצר המדינה מגיע אליה.

כאשר סכנת העישון איימה להרוס את מערכת הבריאות, האנשים העומדים בראשה קיבלו את החוק האוסר לעשן במקומות ציבוריים. הם הבינו שכמות המחלות שנגרמת על ידי העישון תדרוש מהם בעתיד לתת מענה וטיפול בהיקף כל כך גדול, שהם לא יהיו מסוגלים להתמודד איתו. הם הבינו שהם חייבים לסלק את ההפרעה הזאת, כי היא לא עוזרת להם להתקיים, היא הורסת אותם, וזו בעיה גדולה מדי. והם הגיעו להחלטה הזאת בצורה אגואיסטית פשוטה.

באותה צורה אפשר להתגונן גם נגד בעיות אחרות, למשל בעיית התזונה הלקויה. אם נערוך בדיקות ונגלה אילו מאכלים גורמים לנו נזק ונסביר לאנשי מערכת הבריאות כיצד לגרום לאיזון, בהתאם לגישה של "ארגון הבריאות העולמי", נוכל להבריא כך את האנושות.

יש פתרון

הגורמים לליקויים בבריאות ברורים וגלויים לכולם, הם נובעים מכל הפעולות והמעשים שלנו. על מערכת הבריאות לתפקד בצורה יעילה, לא לכבות את השריפה לאחר שהאש כבר בוערת, ולא לחשוב איך להרוויח כמה שיותר על חשבון החולים.

על "ארגון הבריאות העולמי" לקחת אחריות ולצאת נגד המזון המהיר, נגד חומרים משמרים וחומרים מזיקים אחרים. יש לבדוק ממה האדם ניזון, כי המזון הוא הגורם העיקרי למחלות. אם יוציאו מרשתות השיווק את כל המאכלים הרעילים, ויעשו זאת בצורה נכונה, אמיתית, ולא מתוך מניע כלכלי כזה או אחר, ייתכן שנגיע לאותם הישגים שהגענו עם בעיית עישון הסיגריות.

ישנם תחומים רבים נוספים שבהם ניתן לטפל. אפשר למשל לחייב את העובדים לעשות ספורט בעבודה במשך חצי שעה ביום; להיעזר בתכניות טלוויזיה כדי להעביר מסרי בריאות שונים; לאסור שידור תכניות שגורמות למצבים לא רצויים: לחץ, חרדה ופחד, מתח שמוביל לבעיות בריאותיות; לצמצם את התחבורה בתוך העיר ומלבד תחבורה ציבורית לא לאפשר כניסת כלי רכב לעיר; לעודד שיווק של אופנועים חשמליים, רכיבה על אופניים כמו בהולנד; להקנות לילדים מלכתחילה חינוך לדיאטה ולעורר בהם מודעות לבריאות, לדאוג להסברה בבית הספר שתלמד מה בריא ומה מזיק ולחייב אותם ללמוד זאת. להרגיל את הילדים לחיים נורמליים, ביחס ביניהם וגם ביחס למזון הבריא. כתוצאה מכך אנשים ירגישו שינויים גדולים מאוד בחייהם.