משבר האקלים – משבר ביחסים בין בני אדם
אין ספק שמשבר האקלים לא מסתכם רק באקלים. אמנם בעקבות ההתחממות הגלובלית אנו רואים עלייה בקצב ההוריקנים, גלי חום וקור קיצוניים, זיהום ימי, אך אותו משבר גורם גם לשורת משברים הומניים כגון: גלי הגירה, משבר מזון וטרור מתגבר. רוב האנושות נמצאת חוסר אונים אל מול המשברים הנוכחיים ואין בנו את היכולת להניח את משחקי האגו בצד ולשבת יחד כדי למצוא פתרון הכרחי למשבר שפוגע בכולנו. אז בואו נצלול פנימה ונבין מה עומד מאחורי המשבר המדובר.
רבים מאיתנו חושבים על משבר האקלים כמשבר של התחממות גלובלית, אבל משבר האקלים הוא הרבה יותר מעליית הטמפרטורה בעולם, המשבר הוא שורה של בעיות הולכת ומתעצמות, שכולן קשורות זו לזו.
משבר האקלים מאיים על כל נקודה בכדור הארץ, על כל מדינה והוא כבר גורם למשברים הומניטריים, ומשברים פוליטיים בכל העולם.
המשבר מתבטא בשורה של תופעות: המסת קרחונים, מדבור, שיטפונות, עליה בעוצמה ובקצב של הוריקנים, גלי חום וקור קיצוניים, פגיעה במערכות אקולוגיות והכחדת מינים, זיהום אוויר, זיהום מים וקרקע, זיהום האוקיינוסים, שריפות אדירות ממדים בכל רחבי העולם, משבר מזון, גלי הגירה, טרור מתגבר וכל אלו הם רק רשימה חלקית של שורת המשברים שיחד נקראים "משבר האקלים".
לכן אפשר להתייחס למשבר הזה כמשבר עולמי, רב מערכתי שפוגע בכל שכבות החיים, הדומם, הצומח, בעלי חיים ובני אדם. המשבר מתפתח בקצב גדול ובני אדם, כולל ראשי המדינות נמצאים בחוסר מעש כלפי הסכנה.
נראה כאילו כל המדינות אובדות עצות, למרות כל המאמצים אין שום יכולת ליצור אחדות הדעות ולהניע פעולה אנושית מתואמת כנגד הסכנה של משבר האקלים. המשבר הזה חושף עוד משבר אחד גדול ומשמעותי, משבר ביחסים בין המדינות, חוסר יכולת להתאחד ולוותר על אינטרסים צרים למען האינטרס המשותף של כולם.
כל מה שרצית לדעת על משבר האקלים
ההיסטוריה של משבר האקלים
תחילתו של משבר האקלים מיוחסת למהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה -18. המהפכה התעשייתית החלה בתהליך של גידול האוכלוסייה בקצב הולך וגדל. עד אותה תקופה כמות בני האדם בעולם הייתה פחות או יותר קבועה במשך מאות שנים, האנושות הייתה לכודה במה שקרוי מלכודת מלתוס.
מלכודת מלתוס היא תיאוריה שהגה הכלכלן תומס מלתוס במאה ה 18, לפיה ככל שעולה תפוקת המזון, באופן מיידי עולה גם כמות האוכלוסייה ולכן מתחלקת תוספת המזון על פני כמות גדולה יותר של אוכלוסיה וכך שוב נופלת האנושות למחסור ורעב שאי אפשר לצאת מהם. והנה בתקופה יחסית קצרה של 200 שנה קפיצה אדירה בכמות בני האדם, ויכולת הייצור.
במקביל ישנה קפיצה גדולה ודרמטית לא פחות בניצול משאבי כדור הארץ. משאבי חקלאות, דייג , מחצבים , מינרלים, נפט , פחם. הגידול האדיר הזה בתוך תקופה קצרה החל לגרום לתהליך שבתחילה נקרא התחממות גלובלית. פליטה גזים רעילים וגזי חממה לאטמוספירה והתחממות ממוצעת באזורים רבים של העולם. בנוסף לזיהום האטמוספירה החל זיהום הולך וגדל של מקורות מים מתוקים, זיהום של הים בנפט ופלסטיק, זיהום של האדמה בפסולת.
הזיהום ההולך ומתפשט גרם למשבר נוסף, משבר מים. כיום כמות האנשים שאין בידם מספיק מים נקיים הולכת וגדלה, ואין מדובר רק במדינות עולם שלישי אלא שגם במדינות מתפתחות ואפילו בחלקים מהמדינות המפותחות יש משבר מים. ההתחממות הגלובלית גרמה למזג אוויר קיצוני, ושינוי בדפוסי המשקעים, כתוצאה אזורים רבים החלו לסבול מבצורות ממושכות בשעה שאזורים אחרים זכו לכמות גדולה בהרבה שגרמה לשטפונות.
שתי תופעות אלו יחד גרמו למשבר מזון בעיקר במדינות אפריקה, במזרח התיכון ובחלק ממדינות אסיה. אמנם כמות המזון בעולם רק הולכת וגדלה אבל החלוקה שלו הופכת יותר ויותר אי שוויונית. משבר המזון והמים בחלק מהעולם גורם לגלי הגירה, גם בתוך המדינות שבמשבר, וגם הגירה אל המדינות המפותחות, בעיקר אל אירופה וצפון אמריקה. כיום אנחנו נמצאים כבר במשבר עולמי רב מערכתי שרק הולך ומתגבר, וזאת עוד לפני משבר הקורונה שעדיין אין שום אפשרות לחזות את השלכותיו ותוצאותיו.
הויכוח סביב משבר האקלים
בשעה שרוב המדענים סבורים שהמשבר קיים, ודאי, ואנו כבר חשים את תוצאותיו, מנגד יש מי שאינו מתרגש במיוחד ממשבר האקלים. לטענתם אין התחממות גלובלית שכן ישנם גם תופעות הפוכות של קור גדול, או שזהו תהליך שלא קשור לפעילות האדם, או שלל רעיונות אחרים.
כיום נחשבת ארצות הברית בהנהגת הנשיא טראמפ למתנגדת הגדולה של משבר האקלים. היא מסרבת לכלול הצהרות בינלאומיות בדבר המשבר, או להתעסק במציאת פתרונות לבעיות. המתנגדים למשבר קרויים "מכחישי משבר האקלים" זאת מכיוון שהמדע משוכנע שאסף מספיק ראיות חותכות, ומי שמתנגד פשוט מכחיש את העובדות, ומסרב להכיר בהן מסיבות אלו ואחרות.
יש היום שני כוחות מנוגדים שפועלים בתקשורת העולמית שמנסים להשפיע על דעת הקהל העולמית, מצד אחד מדענים שמביאים עוד ועוד הוכחות ומצד שני מכחישים שנוטעים ספק חוסר ודאות ואדישות כלפי המשבר. לעיתים קיים הויכוח סביב עצם קיום המשבר, ולעיתים הויכוח הוא סביב הגורמים למשבר, האם פעילות בני האדם היא הגורמת למשבר או שאלו תופעות טבע שאינן קשורות לפעילות בני אדם.
מכחישי המשבר מקבלים רוח גבית מתעשיית כמו תעשיית הנפט שחוששות מפגיעה משמעותית ברווחים במידה וינקטו פעולות מעשיות לפתרון המשבר.
מבחינת המדע שנת 2018 היתה שנה שבו הוכח מעל לכל ספק סביר שמשבר האקלים קיים ומתגבר מיום ליום, אבל זה לא מפריע למכחישי המשבר להמשיך ולהציף את התקשורת במידע נגדי.
משבר פוליטי עולמי ואינטרסים כלכליים
תארו לעצמכם שכדור הארץ היה מותקף על ידי חייזרים, ובזמן שהם מתקיפים חלקים הולכים וגדלים של כדור הארץ, בין מדינות העולם מתפתח ויכוח האם פניהם לשלום או שהם הגיעו להשמיד את כדור הארץ, ובנוסף היה מתגלה שחלק מהמדינות פתחו במשא ומתן סמוי עם החייזרים בכדי להציל את עצמם על חשבון מדינות אחרות.
היינו מצפים שכל מדינות העולם יתאחדו, ישתפו פעולה, יתגברו על האינטרסים הצרים של כל מדינה וילחמו יחד נגד הפולשים. אמנם זה תרחיש של מדע בדיוני אלא שביחס למשבר האקלים התרחיש הזה יותר קרוב למציאות. אמנם יש פעילות שמתרחשת כבר קרוב ל 30 שנה סביב משבר האקלים אבל ההיענות של המדינות נמוכה.
המשבר מתפתח הרבה יותר מהר מכפי שהמדינות מגיבות עליו. הטיפול במשבר מתחיל עם הקמת אמנת מסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים בשנת 1992. ההמשך דרך אמנת קיוטו שנחתמה בשנת 1999, ועידת קופנהגן בשנת 2009, הסכם פריז בשנת 2015 אלא שבפועל יש קושי רב מאוד ביישום ההסכמים. הבעיה הראשונה היא הפער בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות.
המדינות המפותחות כבר השתמשו במשאבי הטבע הזולים, הזמינים והמזהמים שלהם וכך צברו לעצמן איכות חיים גבוהה והון כלכלי ואנושי רב, כרגע באות מדינות אלו ומבקשות מהמדינות המתפתחות שלא ישתמשו באמצעים זולים וזמינים כמו פחם ונפט, אלה להיפך, שישקיעו כספים רבים בייצור אמצעי אנרגיה מתחדשים.
אין למדינות המתפתחות שום אינטרס לוותר על שימוש בדלקים זמינים ומזהמים וכך הם נמנעות מלבצע את השינויים הגדולים הנדרשים. גם בתוך המדינות המפותחות פועלים בעלי אינטרסים חזקים מאוד כמו חברות הנפט לבלום כל התקדמות בנושא משבר האקלים. תוך כדי שימוש בכוחם הרב מצליחים התאגידים הגדולים למנוע שיתוף פעולה למניעת משבר האקלים, במיוחד מדובר בתאגידים בארצות הברית, שפרשה מההסכמים האחרונים לגבי מניעת משבר האקלים.
כך אנחנו מוצאים את עצמנו במשבר הולך ומחריף ומנגד תגובה קטנה ורפה של מדינות העולם, תגובה שאינה מסוגלת למנוע או אף להפחית את המשבר. הנושא נראה כאילו הוא במבוי סתום ואין שום דרך להתקדם קדימה.
לא רק משבר האקלים נקלע למבוי סתום, גם שאר המשברים העולמיים נמצאים במצב דומה, משבר המים, משבר המזון, משבר ההגירה, משבר הטרור, והמשבר האחרון משבר הבריאות כתוצאה ממגיפת הקורונה. למרות ששרשרת המשברים הללו ממשיכים להתפתח נראה אינטרסים כלכליים צרים שולטים בכיפה ואין שום דרך להניע את הפתרונות קדימה.
משבר האקלים לפי חכמת הקבלה
כל מה שרצית לדעת על משבר האקלים ולא העזת לשאול
חכמת הקבלה עוסקת בחקר הרצונות של בני האדם. אנחנו יודעים שבני האדם מתפתחים דרך מה שקרוי מהפכות, המהפכות הללו הם בעצם ביטוי לשינוי הרצון של האדם.
המהפכה הלשונית שנחשבת למהפכה הראשונה שעברו בני האדם המודרנית מבטאת את הרצון של האדם לדבר על דברים מופשטים כמו אלים ורעיונות ולא רק על דברים פיזיים קיימים כמו תפוחים או זאבים. המהפכה החקלאית מבטאת את הרצון של האדם להגברת הביטחון התזונתי.
המהפכה המדעית מבטאת את הרצון לרכוש ידע על ידי ניסויים וגילויים. ואילו המהפכה התעשייתית מבטאת את הרצון לעושר, רצון לייצר בזול ולצרוך כמות הולכת וגדלה של מוצרים. כל מהפכה מבטאת התפתחות של מה שקרוי בחכמת הקבלה "הרצון לקבל". הרצון לקבל מתפתח דרך מהפכות או התפרצויות שלו וכך כל המהפכות הללו ביחד מביאות את בני האדם להתפתחות לקראת מטרה אחת גדולה :איחוד כל העולם למערכת אחת מאוחדת ומשותפת.
אנחנו כבר רואים את זה בכלכלה, שכן כל מדינות העולם כבר מחוברות בקשרי תלות כלכלית ביניהם. משברים כלכליים כמו גם גאות כלכלית מתפשטים יחד באותה מערכת, אם הבורסה בניו יורק צונחת, הרי שבעקבותיה יפלו גם שאר בורסות העולם. אנחנו רואים שגם בנושא הבריאות אנחנו כבר מערכת אחת, מגפות מתפשטות ממדינה למדינה ומקיפות את כל העולם בתוך תקופה קצרה. וכמובן משבר האקלים שחובק את כל העולם גם הוא הופך אותנו למערכת גלובלית אחת.
נשאר לנו רק לבצע עוד מהפכה אחת, מהפכה במערכות היחסים שלנו, מהפכה במערכות היחסים בין מדינות ובין בני אדם באופן כללי. כרגע רוב מערכות היחסים בין המדינות מבוססים על אינטרסים, לכן גם אנחנו לא מצליחים לגרום לשינוי מהיר מספיק בפליטות גזי החממה. כל מדינה עושה חשבון כמה כדאי לה להשקיע כלכלית במעבר לאנרגיות ירוקות והורדת פליטות גזי החממה. כל אלו פוגעים בגישה הכלכלית הנוכחית שמחייבת צמיחה.
המדינות ובראשן ארצות הברית אינן מוכנות להשקיע יותר מדי בכדי שגם אחרים ירוויחו. נדרשת כאן חשיבה חדשה לגמרי, חשיבה מערכתית, חשיבה שבה כל מדינה מפסיקה לדאוג לאינטרסים הצרים שלה, אלא רואה את עצמה כחלק ממערכת שלמה, כחלק מעולם גלובלי, שבו היא חייבת קודם כל לתרום את תרומתה למערכת ורק אחר כך לדאוג לאיטרסים שלה. זוהי מהפכה של ממש, מהפכה במערכות היחסים של כולנו על כדור הארץ, אפשר לקרוא לה מהפכה רוחנית. אם לא נבצע את המהפכה הרוחנית הזו מהר, משבר האקלים הממשיך להתפתח עשוי לגרום לפגיעה אנושה במרקם החיים בכדור הארץ.
משבר האקלים חושף בפנינו את הצורך לעבור שינוי גדול, שינוי פנימי ורוחני, עוד התפתחות אחת חשובה ביותר של הרצון לקבל שישתנה ויתפתח למה שחכמת הקבלה קוראת "רצון להשפיע". זה לא ממש חשוב אם המשבר נגרם באופן טבעי או בגלל פעילות בני האדם, המשבר הוא ממשי מאוד, וכבר נמצא בשלב מתקדם, חוסר היכולת שלנו להתמודד איתו נגרמת בגלל שאנחנו נמצאים גם במשבר של יחסים בין בני אדם.
ויש עוד סיבה חשובה אף יותר שבגללה משבר האקלים הוא משבר במערכות יחסים בין בני אדם, הסיבה היא שאנחנו חיים במערכת אינטגרלית, זו מערכת שבה כל החלקים מגיבים לשינויים בחלקים האחרים. זה מתבטא בעיקר כאשר יש חוסר איזון בחלק אחד של המערכת והוא מתפשט לחלקים אחרים. למשל זיהום של האוקיינוסים בכספית , מתפשט לדגים בים, ואחר כך מגיע לבני אדם שאוכלים את הדגים.
ישנם עוד סוגי התפשטות של חוסר איזון במערכת, למשל מתח, או בדידות בנפש האדם מתפשטים לתוך הגוף הפיזי וגורמים למחלות בגוף. באופן דומה הרצון של בני אדם לצרוך עוד ועוד ללא הגבלה, בלי להתחשב בסביבה ובלי להתחשב בשאר בני האדם שבעולם יותר חוסר איזון, חוסר איזון שמתפשט למערכת הטבק כולה, חוסר איזון זה הוא מוציא מאיזון את הטבע בעצמו, הוא גורם לכל בעיות מזג האוויר, לשריפות, הוריקנים, והתפרצות מחלות כמו בדידות, דיכאון ואף וירוסים למיניהם.
אם נטפל במקור הבעיה ונחזיר את האיזון לרצון לקבל שבאדם, האיזון הזה יתפשט חזרה לטבע בעצמו, ומשבר האקלים ייעלם.
